רבים וטובים מודאגים ממצבה של השבת במדינת ישראל שבבשל התעצמות תופעת המסחר בשבתות בשנים האחרונות, היא הולכת ונרמסת בראש חוצות. יוזמות אמנות והצעות חוק על עיצוב דמות השבת הציבורית עולות ונופלות חדשות לבקרים. מבלי להכנס לתכנים ולרעיונות שכולם מן הסתם מלאים בכוונות טובות ובעליהן ללא ספק חרדים לכבוד השבת, יש לסוגיה זו פנים אחרות שמשום מה אינן זוכות להארה ולתשומת לב הראויה.
הפנים האחרות של הבעיה הזו היא מה שניתן לכנות כ"הסחפות". הרבה בעלי עסקים שגם כך צריכים להאבק מול רשתות ענק ותחרות עזה, נאלצים בשנים האחרונות לפתוח את עסקיהם בשבתות ובחגים, גם אם קודם לא עשו זאת. תרבות הקניה בשבתות שקנתה לה שביתה במקומותינו ועוד ידה נטויה, איננה הפסד של יום עבודה אחד מול חמישה וחצי ימי רווח אלא הרבה יותר מזה מפני שהפדיון שגורפים בעלי עסקים בשבתות גבוה ברוב המקרים באופן משמעותי ביותר מהפדיון הרגיל בימות החול.
כאן בדיוק נעוצה הבעיה. חשוב להבין שאין מדובר רק בפיתוי קשה מאד לגריפת רווחים אלא בנזק כלכלי של ממש. חשבו למשל על הפסד לקוחות שקורץ להם רעיון הקניה בשבת כבילוי משפחתי במרכזים מסחריים, או כי זה נוח ביום שבו לא עובדים. לא זו בלבד שהלקוחות לא יקנו בשבת, הם גם לא יבואו במהלך ימות החול.
אדם דתי בדרך כלל לא יפתח עסק בשבת אבל יהודי חילוני ואפילו מסורתי יתקשו לעמוד בפרץ. במצב הדברים ההולך ומתפתח לא מן הנמנע שבעלי עסקים דתיים ימשיכו לשמור את השבת בביתם אבל יפתחו את העסק בשבת ויתנו לאיזה פיליפיני למכור במקומם. אולי גם ימכרו את עסקיהם למי שממילא יפתח אותם בשבת.
לכן לפני שעושים הסכמים וחוקים שקשה להניח שניתן לאכוף אותם, צריך קודם כל לנסות ולעצור את "ההסחפות". כיצד עושים זאת? פשוט מאד. נותנים עדיפות עליונה לכל עסק שומר שבת מתחנות דלק ועד לחנויות ביגוד וספרים. הדבר הזה לא מצריך הרבה יותר מאשר תכנון מראש של הקניות. לדוגמא אם אתה גר בעיר מסוימת שיש בסביבתה חמש תחנות דלק ורק אחת סגורה בשבת, אז יש להקפיד ככל שניתן על תדלוק בתחנה זו בלבד.
בעלי עסק שמקפידים על סגירה בשבתות חייבים לקבל תגמול שיאותת להם כי משתלם כלכלית לשמור על השבת. כוח הקניה של הציבור הדתי לאומי הוא גדול ומשמעותי ובכוחו לתת אפליה מתקנת אם רק יחליט הציבור הזה להשתמש בכוחו. האפליה המתקנת הזו אם תיעשה בהיקף נרחב תהווה מסר נגדי חזק בדבר חשיבותה של השבת וכל זה בלי לכפות על אף חילוני את אורח חיינו. ההעדפה המתקנת הזו איננה כופה, אלא מסייעת. היא לא פוגעת, אלא בונה ובזה כוחה.
אלא שלצערי רוב בני המגזר הדתי לאומי טרם הכניסו לחייהם את ערך שמירת השבת כערך מרכזי המחייב שינוי במעגלים רחבים יותר מאשר ביתם וקהילתם הפרטיים. כיצד יתכן שאחד מהעקרונות החשובים ביותר ליהודי מאמין כמעט שאינו נמצא בסדר העדיפויות הציבורי של המגזר הדתי לאומי?
מה הטעם להתפלפל בציבור על אופיה של השבת במדינת ישראל כאשר במקביל אנחנו הולכים לקנות במרכזי הענק בחוצות הערים שמתפרנסים מחילול שבת ונותנים לשומרי השבת לשקוע בבעיות כלכליות?
המצב האידאלי הוא כאשר יקום גוף שבדומה ל"מעגלי צדק" הנותן "תו כשרות- חברתי" יתן תו של "עסק שומר שבת" וסוחרים ירצו להצטרף כדי להרוויח מכך. בינתיים מה שנדרש הוא מהפכה תודעתית- מחשבתית ושינוי מעשי בהרגלי הקניות.
כל משפחה יודעת לתכנן קניות לפי סדרי עדיפויות כמו מחירים איכות וכדומה. אז מעכשיו יש להוסיף כשיקול לקניה את שמירת השבת. יש כבר מי שעשה עבורכם את העבודה והקים את האתר "שמור" שהוא אינדקס של עסקים שומרי שבת מכל הסוגים. גם בלי להזקק לשירותיו, כל אחד מכיר עסקים שסגורים בשבת. אפילו אם מוצר בחנות שומרת שבת יהיה קצת יותר יקר זכרו שאתם משלמים לכבודה של השבת ושומרים על שומריה.