כה זקוקים לנחמה

הדורות האחרונים ותמורותיהם ההיסטוריות שהתחוללו בהם יצרו צורך רוחני גדול להביא את דברי התורה המסורתיים לקהל הלומדים העממי. דרכי הלימוד המסורתיות (במידה וניתן להצביע על כאלה) שוב אינן תקפות בהקשרים התרבותיים הנוכחיים; תופעה שמאז ומתמיד עוררה את מלמדי התורה לביקוש אחר דרכים מחודשות ללמד ולהציג את דברי התורה לעמם. על פי רוב, יצירה מתודית מחודשת שכזו נוצרת אצל הוגה עצמאי אשר מצוי בשני עולמות סותרים לכאורה: מחד, הוא מעורה בעולם התרבות והדעת הכללי, ובכך מזוהה הוא עם מצוקת הדור; ומאידך קשור הוא באופן מובהק לעולם התורה המסורתי. שילובם של גורמים אלו יוצרים אישיות המסוגלת לתרגם את מסורת ישראל לכלים ההולמים את הצרכים הנוכחיים, וליצור את הדרכים החדשות להביא את עולם התורה לדורו.

כך יש לאפיין את יצירתו של הרב שטיינזלץ בפירושו לתלמוד, את פירוש המשניות לרב קהתי, ובתחום המקרא את דרכי הלימוד המחודשות שהונחלו על ידי הרב יואל בן-נון והרב מרדכי ברויאר.

וכזה הוא מפעלה הפרשני של נחמה ליבוביץ. השכלתה הכללית הרחבה מחד, וזיקתה העמוקה לתורת ישראל מאידך, הולידו אצלה את הצורך להציע דרכי ניתוח רלוונטיות ללימוד פרשני המקרא בימינו. במשך שנים ארוכות של הוראת תנ"ך להמונים בדרכה הייחודית, זכתה נחמה ליבוביץ לתואר מורת המורים, תואר המרמז על הנחלת גישה זו לדורות הבאים של לומדי המקרא ופרשניו ומלמדיו.

בספריה הרבים מנתחת נחמה את דברי הפרשנים המסורתיים בעזרת כלי ניתוח דומים לכלים הנוהגים בלימוד התורה התלמודי הדיאלקטי: נחמה מבקשת אחר הסברים סברתיים, חינוכיים וערכיים למחלוקות פרשנים נקודתיות שונות. ובכך להוציא את המפעל הפרשני מתחומי הבלשנות והדקדוק, ולהעניק לה משמעות ערכית עמוקה ביותר. ומשמעות זו היא המפתח לפופולריות של דרכה בשנים האחרונות: שכן, מעתה לפרשנים הקלאסיים, דוגמת רש"י, רד"ק ורמב"ן, ישנה אמירה עכשווית מוחשית ביותר הנוגעת לעולמו המגוון של הלומד.

הספר "תורתה של נחמה ליבוביץ" מציג בצורה מסודרת ומובנית את משנתה של נחמה במישורים השונים. על פני ארבעת פרקי הספר זוכה הקורא לטעום מאלמנטים שונים של משנתה החינוכית, המוצגים על ידי הדגמה של עקרונות יסוד ממשנתה דרך עיון בסוגיות מפתח מקראיות.

כך, הפרק הראשון מציג את תפיסתה של נחמה את תפקידו של לומד המקרא, דרך עיון בגישתה המתודית ביחס לסיפור המקראי; הפרק השני מציג את תפקידו של המורה, תוך עיון בדבריה ביחס לחוק המקראי; הפרק השלישי מציג את משנתה האמונית-היסטורית של נחמה, באמצעות עיון בפרשנותה להיסטוריוסופיה המקראית; ולבסוף הפרק הרביעי עוסק במלאכת הקריאה בספרי המקרא, דרך עיסוקה של נחמה בספרות הנבואה.

מלבד זאת, מכיל הספר פרק מבוא המתאר את חייה ופועלה; ופרק סיכום הדן ברלוונטיות משנתה לדורות הבאים.

חשיבותו של ספר זה הנה, אפוא, בהצגה שיטתית ומסודרת של יסודות מתודיים וערכיים במשנתה של נחמה. הצגה אשר יכולה להעשיר רבות את הלומד מספריה השונים, כך שניתן להאיר עיון מקומי בפרשנותה לאור הכרה של מכלול תפיסותיה בתחומים השונים. באופן זה לימוד תורתה של נחמה זוכה לבחינה מחודשת בפרספקטיבה כוללת ורחבה ביותר.

תורתה של נחמה ליבוביץ - דרכה בלימוד התנ"ך ובהוראתו, סדרת יהדות כאן ועכשיו, ידיעות אחרונות תשס"ז. 204 עמודים.