שלום לפני שנתיים וחצי יצאתי עם בחור שהיה מתאים לי מכל הבחינות על הנייר. הוא היה ממש מה שהגדרתי לעצמי שאני מחפשת. אבל שום דבר לא קרה בקשר, מבחינתי. אחרי חודש וחצי כל מה שהרגשתי כלפיו היה, שהייתי שמחה אם הוא היה בשבט שלי בבני עקיבא, או אח שלי, או משהו בסגנון. מאז חברות שלי, שלא ידעו שזה הוא, הציעו לי לצאת איתו כמה פעמים. גם הוא ביקש שנחזור. זה גרם לי לפקפק בעצמי ולחשוב שאולי אני עושה טעות. ומאחורי ההרגשה הזו, שאני עושה טעות, נמצאת הרגשה שכל השאלה הזו היא מעין מס שפתיים שאני משלמת כדי להרגיש טוב עם עצמי לפני שאני אומרת לא. כדי שתהיה לי מעין תעודת ביטוח. מנסה להבין את עצמי. מה דעתך?



תשובה

שלום רב, ההתלבטויות בבחירת בן זוג מלוות רבים, ולא תמיד ההגיון והרגש תואמים. לנהוג אך ורק לפי הרגש זה לא נכון, אבל גם רק לפי השכל זה לא נכון. מדובר בהתמודדות אישית וקשה ליעץ למישהו מבחוץ. היות ויצאת איתו לפני זמן רב, יתכן ויש טעם לנסות שוב ולבדוק את ההרגשה, לא רק על מנת להשיג תעודת ביטוח, אלא בדיקה רצינית כיצד את מרגישה.לעתים מאחרי הרגש יש משהו שבכל זה מפריע בו, או שיש לך צפיות סמויות פנימיות אחרות שאת לא מצליחה להביא למודעות . לכן רצוי גם שתמצאי מישהו קרוב שאת מרגישה נוח לשוחח על כך ולהתייעץ, כדאי להקשיב לאחרים, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא שלך. בהצלחה.