בס"ד
בתי סיימה י"ב והתחילה שרות לאומי בב"ח הדסה בי"ם. בעצם היא לא ממש התחילה, כי ברגע שהרכזת
הסבירה להם בשיחה הראשונה שהם צריכים להיזהר מהעובדים הערבים ולפני שנתיים 14 מתוך 20 בנות
נפגעו מהתרדות מיניות וכו', היא פשוט ברחה הביתה מרוב פחד. מכתחילה היא מואד מפחדת מערבים בכלל ופיגועים בפרט, כי כאשר היה לפני כמה שנים פיגוע אצלנו בעיירה, היא בדיוק חזרה מבית הספר ושמעה וראתה מה קרה.
בנוסף היא גם מתרצת את העובדה שחזרה הביתה
שנאמר להם שצריך גם לעבוד בערבי חג וימי שישי וגם זה מאוד הלחיץ אותה.
אמרנו לה מהתחלה שהיא רצתה לחזור שמה שהיא בוחרת יהיה לטובה.
היא בודקת אמנם אפשרויות חדשות לשרות לאומי, אבל עכשיו כבר אין כל כך מבחר ודברים שיש היא בינתיים לא כל כך רוצה.
האם פשוט לחכות ולראות מה היא בסוף תחליט.
בצד שני, טוב לה כרגע בבית, היא עושה את הדברים שהיא אוהבת, כל החברות שלה כבר במקומות מסודרים, ובשיחה אחת היא אפילו אמרה שהואלי פשוט תתחיל ללמוד פסיכומטרי, ז.א. לא ללכת לשירות לאומי.
אשמח לקבל עיצה מכם במהירה.
בברכת שנה טוב.
תמר
תשובה
שלום רב,
אכן קשה להורים להתייחס למצב כזה, שעל פניו נראה כצפה של חרדה ו"בריחה", מצד שני כרגע היא מרגישה כך ואין לה את הכוחות להתמודד. מה שאת יכולה לעשות לשוחח איתה ולברר למה עד כדי היא חוששת, והאם זה לא נכון מבחינתה לנסות ולהתמודד, ולחשוב איתה מה ההשלכות מבחינתה של וויתור על שירות לאומי.
מצד שני ברור שההחלטה צריכה להיות שני ולא נכון ללחוץ עליה.בכל מקרה נכון לומר לה שהתגובה שלה מלמדת על בעייה, וגם אם כרגע יש לה דרך ל"עקוף" את הבעייה יתכן שבעתיד היא תצטרך להתמודד, ולבדוק איתה האם היא מוכנה ללכת ליעוץ פסיכולוגי.
בהצלחה.