לפני פחות משנתיים חווינו כולנו, הציבור הכתום, את המאבק המדהים שלכם - בני הנוער. עמדתם בגבורה וללא חת, הראיתם שאפשר אחרת - לא להשתופף, לא להיכנע לרוח הנכאים של ההתנתקות, להציג אמירה אחרת, אמונית, גאה, יהודית וחזקה. עמדנו יחד בצמתים, הפגנו איתכם, קיווינו שמחאה ציבורית תעצור את רוע הגזירה.


יחד צעקנו, הזהרנו, בכינו, הודענו לכולם כי הגירוש יביא אסון. העם היה יקר לנו, חששנו מקרע נוסח בית שני, ובכל זאת עמדנו צפופים מול יד שגדעה את החבל וגרמה לשרשרת של נפילות שהתרגשו על מדינת ישראל, ועם ישראל כולו.

התגאינו בכם - על העוז, על הענווה, על הרוממות ועל התקווה שנסכתם בנו, שהנה דור של נפילים עולה צומח בציבור שלנו. נוער העולה על הוריו כמה מונים.


בתקופת המאבק נעצרו אלפי בני נוער ונגד מאות הוגשו כתבי אישום שונים. ומשנגמר המאבק, בו כשלנו בחומר אולם ניצחנו בהגלותנו את הרוח הגדולה שפיעמה בנו ושעוד תפעם במחננו, שכחנו את אחינו שעדיין נושאים את מאבק הגירוש על גבם. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו הנושא כתב אישום מבית מדרשו של מני מזוז, אותו מזוז שאמר, שלא יהיו חנינות.


ואנחנו בוחרים להתעלם מהם. אנחנו משאירים פצועים בשטח, וממשיכים את חיינו הלאה. הממסד הדתי, מועצת יש"ע, הרבנים ועוד, שכחו אותם מזמן, אולם בני הנוער לא שכחו, הפרקליטות טורחת להזכיר להם כי יבוא יומם.


לכן, עליכם לקום ולהרעיש עולמות, לומר בפה מלא, כי זה לא יעבור אתכם, כי יש לבטל מיד את כל כתבי האישום, אחרת לא תוכלו להמשיך ולהיות חלק יצירתי מהחברה במדינה זו, כי בחורים שטובים לצאת ולהילחם, לא צריכים בערבו של יום הגיע אל בית המשפט ולהסביר עצמם, להיות נידונים.

הרוח הגדולה שליוותה אתכם במאבק, צריכה לעמוד לחבריכם גם היום, כי המאבק הוא לא על בעיה פרטית של יחידים, אלא על מצבה של התורה הלאומית, שעומדת בקרן זווית חפוית ראש. המאבק הוא על דמותה של המדינה, ועל דמותה של החברה התורנית לאומית, זה מאבק על נשמתה של כנסת ישראל.


אני קורא לכם להצטרף למאבק הציבורי, לסייע לחברים, כי אנחנו לא משאירים פצועים בשטח.


הרב חיים רטיג
הוא ראש ישיבת ההסדר ברעננה