ב"ה אני בת 20..
רוב חברותי שמסביבי כבר התחילו לצאת, וחלק די רחב נמצא כבר בשלב של אירוסיןנישואין.
אינני מהבנות הלחוצות שדחוף להן חתונה כמה שיותר מוקדם אך אני לא פוסלת אפשרות כזאת..
איך אני אומרת לחברותי שיחפשו לי אם הם יודעות שזה לא כזה דחוף..
וגם הפחד הזה שקיים אם אני לא אמצא את זיווגי..
הייתי אמורה לצאת עם בחור שבהתחלה (בטלפון) נשמע רציני אבל אז לפתע בלי שום התראה החליט לחתוך בלי אפילו דייט ראשון...
לא יצאתי עדיין אף פעם, אבל גם אין הצעות!!!
אני מרגישה שכל מי שמסביבי עסוק בזה אבל לא חושב לקדם משהו איתי, ופניתי גם לאנשי מקצוע לעזרה בחיפוש אבל אף אחד לא מראה סימן חיים. ולי נמאס להציק וכל הזמן להזכיר..
מה יהיה?? מה לעשות??
תשובה
שלום אי אפשר להיות גם וגם. אם את מחפשת אז את מחפשת, אי אפשר גם לחפש וגם להגיד "שזה לא לחוץ/דחוף". כשאת אומרת ש"זה לא דחוף" זה בעצם אומר: תשכחו ממה שאמרתי קודם, אמרתי שתחפשו בשבילי רק כדי לצאת ידי חובה לא בגלל שהתכוונתי לכך באמת, אז תעשו לי טובה אל תחפשו בשבילי באמת ואל תציעו לי הצעות כי זה ממש לא בראש שלי כרגע. אז את צריכה להחליט באיזה עגלה את נמצאת. האם את נמצאת בעגלה של הפנויות או בעגלה של הלא פנויות/הפנויות בכאילו. בהצלחה שמואל, כולנו שדכנים http://www.kulanu4you.org