בס"ד שלום, אני גרושה בת 24 ויש לי ילד בן שנתיים. אני גרה לבד, עצמאית, עובדת וסה"כ מסתדרת ב"ה יפה מאוד. ההורים שלי גרים גם כן ביישוב ופה מתחילה הבעיה..הבעיה יותר נכון עם אמא שלי! כשהייתי בתהליכי גירושין היא בכלל לא רצתה שאני יעבור ליישוב דבר שמאוד פגע בי! גם עכשיו אין שום עזרה מצידה, אם אני צריכה בייביסיטר לילד אפילו בשביל לצאת לדייט היא בשום פנים לא מסכימה, כך שיוצא שאני לוקחת הרבה פעמים בחורה ומשלמת לה. שורה תחתונה מה שכואב לי זה- שאיפה אמא שלי בחיים שלי? למה היא לא שם בשבילי? האם אני מבקשת בקשות מוגזמות? האם היא אוהבת אותי? אני מרגישה בפנים כ"כ לבד בלי תמיכה וגיבוי, כאילו שאני לא גרה ליד המשפחה שלי.. לפעמים השכנים אומרים לי בכזאת אכפתיות שאם אני צריכה ביביסיטר לילד אז שאני אביא אותו בשמחה- למה המשפחה שלי לא אומרת לי דבר כזה?? בקיצור- פתחתי עליה את הפה במוצא"ש כי כבר התפוצצתי וניתקתי איתה את הקשר! נמאס לי מהיחס הזה ממנה, יש לציין שעל פני השטח בלי קשר לכל זה היינו בקשר טוב אבל הנושא הזה כ"כ מציק לי שאני לא יכולה לסבול אותו. תודה!



תשובה

שלום זה טוב שהוצאת את מה שהיה לך על הלב. אבל אל תצפי לשינוי דרסטי או לשינוי בכלל. אבל זה לא טוב לנתק איתה מגע, זה לא מועיל לכלום. היא אמא שלך ותישאר אימא שלך ואת אוהבת אותה (את זה אני יודע כי אחרת לא היית כל כך כועסת עליה) וזה יותר חשוב בשבילך מה את מרגישה כלפיה ממה שהיא מרגישה כלפייך. סביר להניח שהיא אוהבת אותך אבל כנראה שיש לה משהו פנימי שמונע ממנה להתבטא, להיות אמפתית. אם לאמא שלך יש קושי נפשי להיות איכפתית כנראה שלא תוכלי לשנות אותה, אני מעריך שהיא ניסתה להשתנת ולא הצליחה. אמא שלך היא לא מושלמת, כשהיית ילדה חשבת שאמא שלך היא הכי מושלמת לכן קשה לקבל את זה שיש לאמא חסרונות. גם כשגדלים קשה לקבל את זה שלאמא יש חסרונות ובעיות. נכון, זה קשה. אבל אמא היא גם בן אדם וגם לה יש חסרונות והיא לא מושלמת. אז במקום להוריש את היחס כלפיה לילד שלך וללמד אותו להיות אפאטי עדיף לך להיות את עצמך! אבל יותר מעניין של חינוך ילדים זה את עצמך! את לא יכולה לעשות את מה שהיא עושה ועשתה לך. כי את לא כמוה. את מי שאת. ולכן אני ממליץ לך לפתוח את הדלת בחזרה, לאט לאט ועם הרבה אהבה. טוב שהוצאת את זה ולא שמרת את זה בבטן, עכשיו היא יודעת מה את מרגישה. עכשיו תורך להוכיח שאת לא נקמנית ולא נוטרת טינה ושאת מסוגלת לסלוח לאמא כי היא אמא. היא עשתה הרבה טעויות ואולי עוד תעשה, היא לא מושלמת ואף אחד אינו מושלם. צריך להתפלל שאנו עצמינו לא נעשה את אותה טעויות עם הילדים שלנו או טעויות אחרות ואולי בדיוק אותן טעויות רק בכיוון השני. וגם אם כן, שנדע בבוא היום להתמודד עם הכעס שלהם כלפינו שיום יבוא יתפוצץ לנו בפנים ונאמר להם שאנו לא מושלמים ושעכשיו תורם לנסות עם הילדים שלהם. החיים הם מעגל, מעגל שדורש המון אהבה כדי להמשיך להסתובב. מאחל לך למצוא בחזרה את הדרך מהלב שלך לאמא שלך, ומתוך כך למצוא גם אהבת אמת בשבילך. שמואל, כולנו שדכנים