בס"ד
שלום,
אני כיום בחורה בת 18 ויש בעיה שמלווה אותי מאז ומתמיד, ורק לאחורנה התחלתי לחשוב ברצינות מה מקור הבעיה.
למעשה, כשאמא שלי הייתה בהריון עליי, הייתה לי אחות תאומה זהה שלא התפתחה. נולדתי יחידה בהריון הזה, אבל יש תחושה שמלווה אותי במשך כל חיי, שאני מקשרת לאחות שלא התפתחה.
כל הזמן אני חיה בתחושה שמישהו קרוב חסר לי בחיים. אני מחפשת את הדמות הזו אצל חברות שאני מכירה. אני מחפשת חברה שאני אוכל לקרוא לה אחות. אחת שתהיה קרובה אליי בכל המובנים. ומן הסתם, כשהחברות רואות בי חברה בלבד ולא אחות, אני נפגעת ומתייאשת.
בילדותי, עד גיל 7, היינו גרים בבניין כשבדירה הצמודה אלינו גרו חברים מאוד מאוד מאוד קרובים של הוריי. חברי ילדות שגדלו יחד, ועלו יחד לארץ. הילדים שלהם ואנחנו (אני ואחיי) גדלנו ביחד, בהפרשי גילאים מזעריים, אותם גנים, אותם בתי ספר, כל היום נמצאים אחד אצל השני. ואחת מהם הייתה החברה הכי טובה שלי, שעד היום היא הכי קרובה אליי. בילדות ראיתי בה ממש אחות. שמרתי עליה, כעסתי אם היא הייתה משחקת עם ילדים אחרים בגן, קינאתי בה כשהיא הייתה מוצאת לעצמה חברים בכל מקום, והרגשתי כמו בגידה, אף על פי שלא הייתה לי בעיה חברתית, רציתי להיות בטוחה שחברים זה טוב ויפה אבל אני והיא אחיות וזה קודם לכל.
עד אז תחושת החוסר לא הייתה כל כך חזקה. אבל בגיל 7 שתי המשפחות, שלי ושלה, עברו דירות והיא גם עברה בית ספר, ומכאן ההרגשה הזאת התחילה לפרוץ ממני. היה לי קשה, הרגשתי שחסר לי מישהו, על אף שתמיד הייתי מוקפת חברים.
בגיל מאוחר יותר, כשאנחנו עדיין שומרות על קשר, הבנתי שהיא רואה בי כחברה הכי טובה שלה,ולא מעבר לזה. למרות שאני והיא הכי קורובת בעולם, גם ממנה התאכזבתי, כי לי עדיין היה חסר משהו שלה לא היה חסר מעולם.
אין לי דרך ברורה יותר מזו, להסביר את ההרגשה, אני יודעת שזה לא נשמע הגיוני, אני אבין גם אם לא תהיה לכם תשובה בשבילי, אבל אני בכל זאת שואלת:
הגיוני שאח תאום (זהה) שלא הגיע אפילו לחודש השני של ההריון, יהווה חוסר משמעותי כל כך בחיי האח השני?
סליחה על האורך של המכתב, ותודה מראש!!
תשובה
שלום רב, יש הגיון בכך שמה שקרה משפיע עליך באופן משמעותי ואולי גם על הוריך. תנסי לפתוח איתם את הנושא ולברר. יתכן והמקור בא ממך, ויתכן שזה בא בגלל התחושות בעיקר של אמא, ואולי גם אבא. אם תחושת החסר מפריעה לך ומשפיעה על אופן התקשרותך עם חברות היה רצוי לפנות לטיפול כדי לעבד את הרגשות, ולנסות לבנות לעצמך אישיות יותר עצמאית ומלאה מצד עצמה. בהצלחה.