שלום.
רציתי לדעת האם אני מחוייבת במעשר כספים ואם כן כמה עלי להפריש.
אני ובעלי עובדים, אני מרוויחה כ6 אלף ש"ח בחודש ובעלי כ-3 אלף בחודש, יש לנו ג"כ הכנסה מהדירה שלנו שאותה אנו משכירים.
יש לנו המון הוצאות ולכן לא תמיד אניחנו מצליחים לגמור את החודש ממש, ובטח שלא מצליחים לחסוך...
האם מי שלא גומר את החודש מחוייב במתן מעשר? כמה? האם מותר לתת מעשר לבני משפחה אשר נמצאים במצב כלכלי לא טוב? או האם מותר לי לתת את המעשר למוסד בו אני עובדת, שזה מגיע בתור קנייה של ציוד לילדים הנ"ל? תודה.
מיכל
תשובה
למיכל, שלום!
ראשית יש לדעת שנתינת מעשר כספים איננה חובה מן התורה, ולדעת רבים מן הפוסקים גם איננה חובה מדרבנן, אלא היא מוגדרת כמנהג טוב ומומלץ (פתחי תשובה, יורה דעה סימן שלא אות יב; שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן א). אמנם יש קיום מצווה מדאורייתא בכל נתינת צדקה, אבל לא נקבעה חובה לתת אחוז מסוים מהרכוש (פרט לחקלאי, בשנים שבהן הוא צריך לתת מעשר עני). לכן אין צורך "להיחנק" כדי לתת את המעשר, ויש מקום לשיקול הדעת כמה לתת על פי אפשרותם. יש גם הסוברים שמעשר הכספים מחושב בניכוי ההוצאות השוטפות שנצרכות לכם (שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן ו).
לכן עליכם להחליט האם הוצאותיכם סבירות, ואתם מתקשים לגמור את החודש מסיבות אובייקטיביות, ואז הנכם רשאים לתת פחות ממעשר, על פי מצבכם; או שהוצאותיכם מופרזות מדי. על פי גובה המשכורת שציינת, בדרך כלל לזוג צעיר ללא ילדים כדאי להמליץ על "דיאטה" בהוצאות (לא רק בגלל המעשר...), ואילו למשפחה עם כמה ילדים יש לכם סיבה טובה להפחית מן המעשר. כמובן אינני קובע מסמרות בלי להכיר את נסיבותיכם האישיות, וכאמור, הדבר תלוי בשיקול דעתכם. בכל מקרה, מומלץ לתת בכל חודש סכום כלשהו לצדקה ולא לבטל לגמרי את המעשר.
אם הנכם נוהגים כבר כמה פעמים לתת מעשר כסדרו, ולא אמרתם מראש שאתם מקבלים על עצמכם את הדבר בלי נדר, עליכם לעשות "התרת נדרים".
לגבי נתינת הכסף לבני משפחה שמצבם הכלכלי אינו טוב, הדבר בהחלט מותר ורצוי. כולם מכירים את המשפט "עניי עירך קודמים", אבל מעט מכירים את המשפט שקודם לו בגמרא (בבא מציעא עא,א): "ענייך ועניי עירך - ענייך קודמים", והכוונה לעניי משפחתך, וכך נפסק להלכה בהלכות צדקה (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ג): "קרובו - צריך להקדימו לכל אדם".
לגבי נתינת המעשר למוסד שבו את עובדת, אינני בטוח שהבנתי היטב את שאלתך. אם התכוונת שאת מעדיפה להעביר את התמיכה לבני משפחתך הנזקקים לא בצורה של תשלום אלא בצורה של ציוד שקנית, והדבר הוא לתועלת הנזקקים (כי זה יהיה לך יותר זול ותוכלי להשיג יותר, או כי כך יהיה להם יותר נעים לקבל, או כי כך את בטוחה שהכסף ישמש למטרות חשובות ולא יבוזבז) - מה טוב. אם המטרה היא רק תועלת המוסד שבו את עובדת, והמוסד עצמו אינו נזקק - זה גם בסדר, אבל עדיף שתתני לבני המשפחה הנזקקים להחליט על סדר העדיפות שלהם.
כל טוב, ותזכי תמיד להיות מן הנותנים.
התשובה נכתבה על ידי אשר אינו חפץ בפרסום שמו.
פעמונים (ר)