מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, על הרגלי הגלישה של ילדים ובני נוער באתרים פורנוגרפיים, גילה פער עצום בין דיווחי הילדים ובני הנוער לבין הערכת ההורים. 60% מהילדים ובני הנוער דיווחו שבפועל צפו בפורנוגרפיה, לעומתם רק 16% מההורים העריכו שילידיהם צפו בפורנוגרפיה (תודה לרב יונה גודמן ממכללת "אורות" וליוני לביא מ"חברים מקשיבים" על האינפורמציה). 60% מהילדים גולשים לאתרי זימה ותועבה! זהו אחוז עצום, שצריך להדליק נורה אדומה אצל כל מי שעתיד ילדינו יקר לו. לא נערך מחקר מקיף מיוחד לנוער הדתי. בדיקות אקראיות, לא מקצועיות ולא מעמיקות, בקרב הנוער הדתי, העלו שאחוז הגולשים לאתרים קלוקלים נמוך יותר, אבל לא בהרבה. זוהי מכה נוראה שאי אפשר להתעלם ממנה.
ההערכה המוטעית של ההורים אף היא מדאיגה מאוד, והיא מחייבת פעילות הסברה אינטנסיבית. מאחר שקיים פתרון קל, זמין וזול - התקנת תוכנת סינון (10 ₪ לחודש) החוסמת את הגישה לאתרים הקלוקלים - נשאלת השאלה מדוע ההורים השייכים למגזר הדתי אינם משתמשים בו. האם זוהי רק נאיביוּת ("אצלנו בבית זה לא קרה ולא יקרה") או פשוט חוסר מודעוּת (הן לתופעה עצמה והן לפתרונות הקיימים), או בטלנוּת ורשלנוּת. למעשה, מי שמחזיק בביתו אינטרנט פתוח, ללא חסימה לאתרים קלוקלים, הוא פושע.
למרות שהאחריות החינוכית של מוסדות החינוך היא רק כלפי התלמידים ולא כלפי הוריהם, לפעמים לא ניתן להשיג תוצאות חינוכיות משביעות רצון אצל הילדים בלא פעילות חינוכית שמכוונת להורים. זו היתה דרכו של הרש"ר הירש, ששלח איגרות קבועות להורי תלמידיו על סוגיות חינוכיות מרכזיות. אי אפשר לחנך תלמיד לקדושה וליראת שמים, בשעה שהאינטרנט מזנב אחריו ומפיל אותו לתהומות של טומאה. לכן, יש לפעול בדחיפות לשינוי המצב על ידי חינוך ההורים. ערבי עיון להורים על סכנות האינטרנט והשימוש הנבון בו רצויים וחשובים, אבל אינם מספיקים. לא כל ההורים משתתפים בהם, ובדרך כלל אלו שנחוץ מאוד שישמעו לא באים. לכן העצה הנכונה היא, לנצל את הרישום של התלמידים לכיתה א על מנת לשוחח אישית עם כל הורה על חשיבות התקנת תוכנת סינון, ולהתנות את קבלת התלמיד שבביתו פועל אינטרנט בהתקנת תוכנת סינון / או לחייב / או לבקש / או להמליץ. האפשרויות השונות (להתנות, לחייב, לבקש או להסתפק בהמלצה) תלויות בטיב מערכת היחסים בין מוסד החינוך לבין הורי התלמידים.
אין כל סיבה שההורים יסרבו. לא מבקשים מהם להינזר מהאינטרנט אלא בסך הכל לחסום את הגלישה לאתרים פורנוגרפיים. תוכנת הסינון של "מורשת", שהיא בעלת רמות שונות של סינון, מתאימה לכל סוגי המשפחות.
לאחרונה, התפרסם מאמר על הניסיונות לחוקק חוקים שיהפכו את האינטרנט למקום בטוח לילדים. גישת מחבר המאמר היתה שזה בלתי אפשרי מפני שאין דרך באינטרנט להבחין בין ילדים למבוגרים. חסימת אתר בפני הילדים תימנע גם את כניסת המבוגרים לאותו אתר. זוהי פגיעה בזכותם של המבוגרים לגלוש בחופשיוּת... לאתרי זימה ותועבה! לכן, מסקנת המאמר היא שחופש הביטוי והנגישוּת לאתרים עדיפים על צנזורה, גם אם זה מסכן את הילדים. טענות ושיקולים מסוג זה אינם רלוונטיים עבור כל מי שנאמן לתורת ה. האתרים הקלוקלים אסורים באותה מידה לילדים ולהורים. לכן, חסימתם היא ברכה לכולם. בהעדר חסימה כללית של הרשת, נותרה האופציה של החסימה האישית על ידי שימוש בתוכנת סינון מסוג "מורשת".
היה ראוי שהנהלת החמ"ד תוסיף לרשימת התנאים לקבלת תלמידים למוסדות החמ"ד את התקנתה של תוכנת סינון לאינטרנט הביתי. איננו צריכים לפחד מצנזורה של הרע, כאשר אין חולק בהגדרת הרע. אין חולק שאתרי זימה הם רעים, ואין מי שיצטער על חסימתם.
לעת עתה, המהלך החינוכי מונח לפתחם של מוסדות החינוך, לשוחח אישית עם כל הורה בעת רישום ילדיו לבית הספר ולהתנות/לחייב/לבקש/להמליץ להתקין תוכנת סינון לאינטרנט. אין כל קושי להכין חומר כתוב הכולל נתונים מדויקים על היקף התופעה וחומרתה, טבלאות ופתרונות מעשיים.