באתר של ש"ס, כך פורסם, מודאגים מהמערכונים של ארץ נהדרת שמבזים את קודשי ישראל. אני מציע לאנשי ש"ס לדאוג יותר מהתנהלותו של יו"ר הסיעה שלהם, שביום רביעי שעבר ביזה את המפלגה שהוא עומד בראשה. דקות ספורות לאחר שיצאה ההודעה הדרמטית על הרשעתו של חיים רמון במעשה מגונה, יצאה לתקשורת הודעתו של השר אלי ישי בזו הלשון: "צר לי על הרשעת רמון. מדובר במנהיג ציבורי ופוליטי בעל שיעור קומה שתרם רבות למערכת הפוליטית בישראל. אני סמוך ובטוח כי רמון ינצל את זכות הערעור שעומדת לרשותו". אלו הדברים שהיו ליו"ר התאחדות הספרדים העולמית שומרי התורה, לומר על שר בישראל שרגע לפני דיון אסטרטגי חשוב בלשכת ראש הממשלה, מצא לו זמן ומקום לכפות נשיקה על חיילת הצעירה ממנו בעשרות שנים. גם אם רמון לא היה מורשע, התנהגותו בזמן האירוע המדובר ולאחריו, עדיין הייתה רחוקה מנורמות המוסר שש"ס אמורה לבשר לציבור הישראלי. מפלגה דתית שחרתה על דגלה החזרת עטרה ליושנה, אמורה להתנער מתרבות מתירנית שבה אין גבולות ביחסים בין המינים, ואין משמעות לגיל, למקום ולזמן. במקום לנצל את פסק הדין לאמירה ערכית ברורה, בחר השר ישי להביע צער על הרשעתו של רמון ולקוות שיערער על פסק הדין.
קשריו של חיים רמון עם צמרת ש"ס ידועים. מאז ימי התרגיל המסריח שרקח רמון עם אריה דרעי בראשית שנות התשעים, קיימת קרבה בין הפוליטיקאי השובב לחבריו השמרנים. ובכל זאת, אם ב"מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב", במקום שיש פריצות אין מקום לחלוק כבוד לחבר. כנראה שקשרי החברות של ישי עם רמון עלו לו לראש ושיבשו את סולם הערכים שלו. במקום להביע סלידה מהתנהגות הוללת ושחצנית של שר בממשלת ישראל, בחר ישי לשמור על יחסי הידידות שלו עם המורשע.
אז בש"ס עסוקים עכשיו במערכון של ארץ נהדרת שבו לדבריהם מבוזה בית כנסת ומבוזה סצנת העלייה לתורה של חתן בר מצווה. במקום להתעסק במערכונים, אני מציע לחברה של ש"ס שיעסקו בדברים רציניים. התגובה של השר ישי להרשעת רמון לא הייתה מערכון. בעיניי, כאדם דתי היא ביזתה את היהדות יותר מהבדיחות של כותבי ארץ נהדרת. כשתוכנית סאטירית פוגעת ברגשות צופים דתיים זה אולי באמת לא כל כך מצחיק, אבל כשמנהיג של מפלגה חרדית לא מסוגל לגנות מעשה מגונה שעשה חברו, זה כבר ממש עצוב.