שלום רב,
חברי ואני יוצאים זה כשבעה חודשים.
יש בינינו אהבה, תחומי עניין משותפים, התאמה וגם תקשורת טובה.
אלא שלחברי זה לא מספיק. הוא טוען שאנחנו לא מצליחים "לעבור שלב" בקשר ולהגיע לעומקים אליהם הוא שואף עם בת הזוג שלו. הוא מרגיש שהוא עדיין לא יכול לדבר איתי על הכל ולספר לי הכל.
הדבר מכניס היסוסים וספקות אצלו לגבי הקשר.
אני מנסה לעודד אותו לראות את הצדדים החיוביים הרבים שיש בקשר, אבל נראה שהוא מתקשה לראות אותם ומתמקד במה שהוא מרגיש שחסר.
יש לציין, כי הוא בחור די סגור באופיו.
חשוב עוד לציין, כי שנינו מעל גיל 30 (הוא אף נמצא בשנות השלושים המתקדמות). אני לא רוצה לבזבז את הזמן על קשר שלא יצליח, אבל מצד שני אוהבת אותו מאד, מאמינה בקשר שלנו ורוצה להתקדם איתו הלאה.
מה עושים?
תשובה
שלום
אני חושש שאולי זאת לא פעם ראשונה שהוא נתקל בחומה בצורה שהוא לא מצליח לעבור.
לכן, אני הייתי ממליץ לו לפנות לייעוץ. כמה שיותר מהר, כדי לעשות לעצמו סדר, ללבן את הסוגיה עד תום עם עצמו ולפרוץ את הסכר.
לעומקים לא מגיעים תוך 7 חודש. בשביל להגיע לעומקים יש את כל החיים. אחרי כמה שנות נישואין רק מתחילים להבין לאיזה עומקים עוד צריך ואפשר להגיע.
לאברהם אבינו לקח כמה שנים לראות ששרה אמנו היא אישה יפה. ויהודה בכלל לא הכיר את תמר כלתו לפי חלק מהמפרשים. ואם מדברים על יופי חיצוני קל וחומר על יופי פנימי. לוקח זמן להכיר את הזולת, את העומק שלו, את היופי הפנימי שלו. להעריך אותם כפי שצריך ולהעריץ אותם. ולהלל בפה מלא השתאות והערצה לאשתו אשת חיל מי ימצא מכל הלב ממש. לא להאמין שאישה כזאת מדהימה הסכימה להתחתן אם גבר כמוני. פלא ממש. היא אישה מדהימה! בלי סוף. כל הבית עומד עליה.
גם מי אמר שצריך לספר את הכל?!
אם יש משהו שיכול לפגוע בבן הזוג אסור בתכלית האיסור לומר אותו. אפילו אם הוא אמת. מה הטעם בכך? מי אמר שצריך לספר ה-כ-ל? זאת אשליה ולא אמת.
אם תגיד כל שטות שעובר לך בראש כי צריך להגיד ה-כ-ל זהו מתכון בטוח לומר הרבה שטויות ולפגוע בכל הסובבים אותך. אדם צריך לשמור על פיו ולשונו. לדבר בכבוד ובנועם ולא לומר דברים שאינם נשמעים. ועל אחת כמה וכמה עם בן או בת זוגתו.
אהמהמה... הוא רוצה להיפתח, להיות אמיתי, לגלות לך את סתרי ליבו, אבל זה קשה, הוא מופנם וקשה לו להיפתח, זה באמת לא קל. זה מאוד קשה. אבל מי אמר שצריך לומר הכל ביום אחד? אם נגיד את הכל עכשיו מה יישאר לאחר כך? ואם נחכה עד שיהיה לנו את הכוח לומר את הכל אולי נתחתן בגיל 120. זאת עצת הייצר הרע.
הוא בא ואומר לך "אני ילמד תורה יותר מאוחר כשיהיה לי זמן..." לעולם לא תגיע לזמן הזה שיהיה לך זמן ללמוד תורה. צריך לקבוע עיתים לתורה כאן ועכשיו!
מגיע הזמן שכבר אין זמן. עבר הזמן! עכשיו כאן ועכשיו צריך להחליט לאן ממשיכים. אין זמן יותר לבזבז על מחשבות וללכת סחור סחור. צריך לקחת החלטה ולבצע אותה. זה כאן ועכשיו.
תמיד יהיה חסר משהו. אין אדם מושלם. גם אתה לא מושלם. אף אחד אינו מושלם. אם היינו מושלמים לא היינו בני אדם ולא היינו צריכים להתחתן. תמיד יהיה משהו חסר אז זה חסר טעם וסיכוי לחפש משהו שאינו קיים בעולם כלל! זה כמו הבדיחה על האיש שמחפש מטבע של שקל בפינה בחדר שהוא עגול. בחדר עגול אין פינות! אז אפשר להמשיך ולהסתובב כל החיים בחדר העגול ולחפש את הפינה שלא קיימת, או להבין שהחדר הוא עגול והפינות הן רק בראש שלנו והמטרה שלנו היא לשאוף לכך. לשאוף לשלמות. להקים בית שישאף לשלמות. זוגיות ואהבה שתשאף לשלמות.
לשיתוף, הקשבה, תמיכה, כבוד, סובלנות, הערצה ...
א-ה-ב-ה !
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים