לאחרונה נתוודעתי לסגולה נפלאה, המועילה לאריכות ימים. השוק היום מוצף בסגולות שונות ומשונות, אך הסגולה הזאת מיוחדת מכולן. למה? כי היא עובדת. הסגולה נבדקה מדעית והתגלתה כיעילה ביותר. הוכח שהסגולה הזאת אכן מאריכה חיים.

לסגולה יש גם כמובן נקודת תורפה - הצורך בהתמדה. אם לא משתמשים בסגולה באופן קבוע, היא לא עובדת. לא מעט אנשים יכלו להאריך את חייהם, אבל הם נלחצו או התעצלו ולא השתמשו בה. יש לה, לסגולה הזאת, תכונה קטנונית. גם אחרי שנים רבות של שימוש, אם פעם אחת תזניח אותה היא לא תזכור לך חסד נעורים. היא פשוט תתעלם ממך.

את הסגולה הזאת גילה בשנת 1958 מהנדס שוודי בשם בּילס בּולין. במהלך עבודתו בחברת המכוניות וולוו, הוא פיתח מתקן המפחית בעשרות אחוזים את הנפגעים בתאונות דרכים. למתקן הזה הוא קרא חגורת בטיחות.


במחקר שנערך לאחרונה התגלה שכשני שליש מבין הנוסעים במושב האחורי נוסעים ללא חגורת בטיחות. התוצאה של הנתון האומלל הזה היא שלשני שליש מיושבי הספסל האחורי שנפגעו בתאונות היה סיכוי להנצל, לו הם היו חגורים. בציבור הדתי המצב חמור עוד יותר. המחקר גילה ש82% אחוזים מהדתיים היושבים בספסל האחורי אינם חגורים. בציבור הדתי ל82% מיושבי הספסל האחורי שנפגעו בתאונת דרכים היתה אפשרות להינצל.

אנחנו חייבים להילחם בתופעה הנוראית הזאת. כשזמר פופ מפורסם הוציא תינוק מהמרפסת ונופף בו לקהל הרחב, רעש וגעש עליו העולם כולו. אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים כשאנחנו מושיבים את הילדים שלנו ללא חגורה בספסל האחורי. כח המשיכה של כדור הארץ אמנם הרבה יותר מפחיד ממהירות הנסיעה של מכונית. אבל העובדה שבזמן הנסיעה איננו מרגישים את המהירות של הרכב, לא תעזור לנו בזמן התאונה. כח המשיכה ומהירות הנסיעה הינם קטלניים באותה מידה. הכוחות שיפעלו על התינוק שישמט מידיו של הזמר זהים לחלוטין לאלו שיפעלו על התינוק היושב בחופשיות במושב האחורי. הסיכוי של שני התינוקות החמודים הללו לעמוד בפני המכה האדירה שהם יחטפו, קלושים באותה מידה. שניהם נמצאים באותה סכנת חיים.

אחד התירוצים השכיחים ביותר שלנו לנסיעה ללא חגורה היא העובדה שמדובר בנסיעה מקומית ואיטית. חשוב לזכור שכשהרכב המהיר שנוסע ממול יפגע בנו, המהירות האיטית שלנו תהיה חסרת משמעות. עובדה - כ80% מתאונות הדרכים הקטלניות קורות בנסיעה עירונית לא מהירה. (מי שמפקפק באמינות נתון זה, מוזמן לעיין באתר האינטרנט של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)

אם היו מעמידים שוטרים בכל פינת רחוב היינו חוגרים חגורת בטיחות גם בנסיעה קצרה. אלא, שלמשטרה, ככל הנראה, יש מחסור מסויים בכח אדם. במצב הזה אנחנו צריכים להיות השוטרים של עצמנו ושל חברינו. אם אנחנו רואים חבר או שכן נוסע ללא חגורה אנו צריכים להסתכל בו באותו מבט זועף השמור לאדם המנופף בִּבנו מחוץ למרפסת. זה מאוד לא נעים, אבל זה הרבה יותר נעים מלבקר אותו בבית העלמין או בבית לוינשטיין.

הבעיה של נסיעה ללא חגורה איננה בעיה של חלק מהאוכלוסיה, זוהי בעיה של כולנו. גם כותב שורות אלו מצא את עצמו לא אחת נוסע ללא חגורה, תוך שהוא משכנע את עצמו בתואנת שווא שמדובר בנסיעה קצרה. אנחנו חייבים להזכיר לעצמנו עד כמה נסיעה בלי חגורה היא מסוכנת. ואם זה לא מספיק (ומסתבר שזה לא מספיק) אנחנו זקוקים לעזרה של החֶברה שמסביבנו. כשהחֶברה תבוז ותזלזל במי שלא חוגר, כולנו ניסע חגורים. כמעט כל אחד מאיתנו מכיר או שמע על אנשים שנהרגו כיוון שלא היו חגורים. אם לא נדאג שאנחנו והסביבה שלנו תהיה חגורה, אנו עלולים, ח"ו, לשמוע על אנשים נוספים.