חשבתי לנכון לצטט את דברי הרופא שלי. ואולי זה יוסיף ידע לציבור.
לדבריו המירנה עושה דימומים/כתמים רק בחודשים הראשונים (או חצי שנה ראשונה, לא זכור לי בדיוק), ואח"כ אדרבה - המצב יותר נקי מאשר ללא התקן, ויש רק וסתות קצרות של כ2-3 ימים. וזה מתייחס ל80% מהנשים, שאצלן הווסת לא מפסיקה. לדעתו המירנה בשום אופן לא מזיקה. הוא אמר גם, שהמירנה מונעת גם באופן המכני, וכהתקנים הלא הורמונליים, וכלומר שגם לאחר 5 השנים היא תמנע באופן המכני. אמרתי לו ששמעתי מד"ר מרדכי הלפרין שהמירנה עושה דימומים אצל 50% מהנשים, והוא ענה (באופן מאוד מכבד על ד"ר הלפרין) שזה ממש לא נכון, ושד"ר הלפרין עומד בחזית של הנשים שסובלות מהבעיות ושפונות אליו, ולכן הוא מקבל מדגם סטטיסטי לא נכון בכלל. והוא יודע מהנשים שמטופלות אצלו על אחוזים שונים לחלוטין
על ההתקן של ד"ר אורי לוי (שכנראה הכוונה לגיינפיקס) הוא אמר שגם הוא יודע שזה מאוד מדמם.
אישית הוא ממליץ לנשים צעירות לקחת גלולות (שזה גם מראה שהוא הוגן, כי בהמלצה כזו הוא מונע מעצמו רווחים), ולי הוא המליץ לשקול קשירת חצוצרות וכדו'.
אני מדגישה שהמדובר ברופא מכובד מאוד, הידוע כמומחה גדול בהתקנת התקנים.
תשובה
בס"ד
לרינה היקרה, שלום ושמחה,
לדעתי, כאשר מצטטים אדם, יש עניין לומר את שמו. בבחינת "כל המביא דבר בשם אומרו" וכיוב'. אין בדברים שהוא אמר או בציטוט מפיו כל פגיעה בו, ולכן, לדעתי, אין מניעה לכתוב את שם הרופא.
הדברים שהוא אמר הם הדברים שאותם שומעים מרוב הרופאים, ולכן מבחינה זו, זה לא כל כך משנה מהו שם הרופא...
אכן, המירנה הוא התקן שמונע באופן מכני לכל דבר ועניין. ואפשר להשתמש בו גם 10 שנים, אלא שהיצרן לוקח אחריות על 5 שנים. אולם, על המירנה מולבש שרוול המכיל את ההורמון פרוגסטרון בצורתו הסינטטית. המטרה היא לשלב בין המניעה המכנית של ההתקן, לבין מניעה הורמונלית, ועל ידי כך להגביר את היעילות. על הדרך מקבלים גם את היתרון הגדול של "ביטול" או הפחתה בתופעת הלוואי של ההתקנים- והיא דימום רב.
אמת, אחת ל5 נשים תפסיק לדמם לחלוטין אחרי שנ שימוש אחת, ועד שהיא תוציא את ההתקן, ולפחות ל4 שנים.
אמת, נשים רבות מדממות פחות, בדיוק כפי שהוא אמר לך.
בהחלט לא הייתי משתמשת בביטוי "נקי" ביחס לדימומים, מאחר שדם אינו לכלוך, ואין כאן עניין של ניקיון. גם הביטוי "7 נקיים" בא מן התורה ביחס לזבה, אשר מדממת שלא בעת ווסתה, כתוצאה מאי תקינות גופנית או מחלה, ולכן ביא צריכה "להתנקות".
עוד דבר נכון שהוא אמר, שיתכן שרופא, או פסיכולוג, או כל מטפל, יושפע מהמקרים שהוא פוגש. למשל, מי שמתעסק עם ילדים מוכים (דוגמה אקראית) עלול לצאת מפרופורציה ולחשוב שכל הילדים, או רובם, מוכים במידה כזו או אחרת.
אולם, אמרת שהרופא שלך מכבד את ד"ר הלפרין, ואכן, כבוד בכלל וכבוד לקולגות זה דבר מאוד חשוב. לכן, אם הוא באמת מכבד אותו, אז הוא גם צריך לסמוך על כך שד"ר הלפרין קורא מאמרים רפואיים וסטטיסטיקות, ומתייעץ עם קולגות. ואת המסקנות של ד"ר הלפרין בהקשר לאחוז המדממות עם מירנה הוא שאב מכל המקורות הרפואיים שיש בידיו.ועם כל זאת, יכול להיות שממוצע המדממות אצל ד"ר הלפרין הוא 50%, וממוצע המדממות אצל הרופא שלך הוא 20%. ולכן, את תעשי את ההשקה והממוצע בין שניהם, בהנחה שכל אחד מהם דובר אמת מקצועית מוכחת מתוך כל המקורות שיש לו, ויוצא שממוצע המדממות הוא 35%.
תאמיני לי, אני אומרת לך את זה מניסיון, נשים רבות מקבלות המלצה חמה מהרופא שלהן להשתמש במירנה, ולא מיידעים אותן לפני כן שיש סיכוי של 35% (לשיטתך)
שהן ידממו, ולא מסבירים להן שבחצי שנה הראשונה יש סיכוי טוב שהן ידממו בכאלו כמויות ותדירויות עד כי לא יוכלו להיות בטהרה עם בני זוגן במשך כל הזמן הזה. אם היו אומרים להן את זה מראש, לא הייתי מכירה כל כך הרבה נשים כעוסות שהוציאו את ההתקן אחרי 3-4 חודשים. ואני מניחה שרבות שהיו שומעות את זה מראש, לא היו בוחרות במירנה כלל. מי רוצה להיות נידה חצי שנה?
מה דעתך על זווית הראייה הזו?
עוד דבר על המירנה שחשוב לדעת- הפרוגסטרון הסינטטי שמופרש ממנו מגיע למערכת הדם וניתן לזהות אותו בבדיקת דם פשוטה מווריד פריפרי 0למשל מהזרוע) בתוך שעות מהחדרת ההתקן. הדבר כבר הוכח, ואין טעם להכחיש או להעלים אותו מהציבור ולטעון שההתקן מירנה הוא רק מכני ורק מקומי. כי זה לא נכון. אותם נשים שמפסיקות לדמם עם מירנה אחרי כשנה, לא מבייצות כלל, וזה בגלל ההשפעה הסיסטמית של הפרוגסטרון במירנה.
ודבר מעניין נוסף- יצא לי כמה פעמים, וגם לרופאים שאני בקשר איתם, לשמוע מנשים שהגניקולוג שלהן משבח את המירנה, וממליץ להן להשאירה, אולם הכירורג שלהן מתחנן שיוציאו אותה, בעקבות ממצאים שפירים או ממאירים בשדיהן.
יש נתק בין כמה ממקצועות הרפואה, וזו אחת הבעיות הגדולות שלה- ראייה ממוקדת איבר ולא הוליסטית.
הלוואי שזה ישתנה. הלוואי והרפואה המשלימה תכריח את הקונבנציונלית לראות את האדם השלם ולהתייחס לכל מרכיביו.
אחרון, אכן- גם הגיינפיקס גורם לאותן תופעות לוואי כמו כל ההתקנים. הוא מגביר את כמות הדם ומאריך את ימי הדימום. ההבדל היחיד בינו לבין האחרים, שהוא אינו גורם לעוויתות ווסת וכאבים כמו האחרים, בגלל המבנה שלו.
דרך אגב, ד"ר אורי לוי משתמש עכשיו יותר בהתקן מסוג פלקסיטי, ופחות בגיינפיקס, בגלל אחוז גבוה יחסית של הריונות עם גיינפיקס שהוא נתקל בהם.
ועם כל מה שאמרתי לך כעת על המירנה, אני מאוד מכבדת את הרופא שלך, וכל אדם באשר הוא אדם, כמובן.
לא זו אף זו, שגם אני ממליצה לנשים מסויימות על מירנה. הכל תלוי במקרה. אם המירנה קיים, סימן שהעולם צריך אותו. השאלה היחידה היא לאילו מטרות הוא הכי טוב.
למשל, נשים עם שרירנים או דימומים קשים, מכל מיני סיבות, העומדות לפני כריתת רחם, יתכן שאמליץ להן על מירנה עד שהן תצלחנה לאזן את גופן ונפשן למצב שבו אולי יצילו את הרחם ולא יעברו כריתה. אין סיבה לשדממו את עצמן לדעת בינתיים. גם אי אפשר לחושב בהיגיון על פיתרון כשהבעיה כל כך חריפה.
ויש עוד מקרים בהם אמליץ על מירנה. הכל לפי העניין.
בברכה, מדפנה מאיר