עצבות

שלום רב, קצת קשה לי אני באמת לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל, לפני כחמש שנים אבי חלה במחלת הדיכאון לאחר 3 חודשים הוא שם קץ לחייו אני שהייתי באותו זמן בשירות צבאי הייתי קטנה מלהבין על משמעות המחלה התקופה הייתה מאוד קשה ואבי היה נראה שונה אבל לעולם לא חשבתי שכך זה יגמר, אנחנו 4 ילדים במשפחה המשכנו בדרכנט בזכות אימי החזקה. היום אני מרגישה כאילו הכל חוזר אחותי הגדולה מזכירה לי את התקופה לפני חמש שנים בהם היה בדיכאון, היא כל הזמן בוכה לא רוצה לצאת לא צוחקת ולא מחייכת חשוב לציין שלפני כ3 שנים חלה אצל אחותי פריחה שהרופאים טענו שזו פריחה פסיכוסומטית היא חלפה וכעת היא חזרה שנית, אחותי טוענת שלכן היא בדיכאון היא הייתה אצל כל המומחים והיא מאוד רוצה עזרה. מה שמאוד קשה שאין לנו עם מי לדבר האמצעים שלנו דלים, גם כספית. שנים שהרגשתי תחושת אשם שלא עזרתי לאבא שלי ועכשיו אני רוצה לעזור לאחותי ולא יודעת איך!!! מה אפשר לעשות?? תודה רבה.

תשובה

שלום רב, חשוב להפריד בין האבל הצער ותחושת האשם שלך יחס לאבא, והרצון לעזור לאחותך. היא יכולה לפנות דרך קופת חולים לקבל עזרה בנושא הדיכאון שלה, והיה רצוי שגם את תפני ליעוץ וטיפול ביחס להרגשתך כלפי מה שקרה לאבא.