אבא קורא המון עלון

במקום בו היו פעם בתי כנסת, נערמים כיום עשרות סוגים של עלוני פרשת שבוע. עוד כמה שנים שאריות של עלונים כאלו יהוו הוכחה ארכיאולוגית ניצחת לקיומו של בית כנסת מתחתם. כשמדברים על תופעת ריבוי העלונים (מליון וחצי עותקים מידי שבוע, אם שאלתם), נהוג לקונן על פגיעתם בתפילה, בכבוד בית הכנסת, בקדושת השבת, ובאתרי הגניזה. אבל לעלוני בית הכנסת יש לא רק מחיר דתי אלא גם מחיר תקשורתי. שח לי חבר לא מזמן באלו המילים פחות או יותר: למה שאחתום מנוי על עיתון כמו מקור ראשון או נקודה?. עלוני בית הכנסת מספקים לי את כל המידע הדרוש. אני מוצא בהם לא רק רעיונות יפים לפרשת השבוע אלא גם טורים פובליציסטיים, ראיונות עם אנשים מעניינים ואפילו עדכוני חדשות וציטוטים מכלי תקשורת אחרים. ובאמת, מי שעוקב אחר התפתחותם של עלוני השבת יודע במה מדובר. במספר עלונים כבר לא מסתפקים בהגיגים לפרשת השבוע או בסיפור חסידי. יש ראיונות, יש עדכונים, יש טורים פוליטיים, מידע על ספרים חדשים, חידות ואפילו מדורים לילדים. לכאורה אין דבר רע בכך. אם קנאת סופרים תרבה חכמה, ריבוי עלונים ירבה קריאה. אלא שברור שיש כאן גם מחיר והוא זילות המושג כלי תקשורת. עם כל הכבוד, ויש כבוד, ראיון עם רב כריזמטי או חבר כנסת ימני בעלון מעייניי הישועה הוא לא ראיון עיתונאי. עדכונים מהשטח בעלון מעט מן האור לא מספקים את כל המידע הדרוש כדי להיות בעניינים ודיווח בן חמש שורות על ספר, סרט או דיסק חדש שיצא לאור לא מקנה לקורא מספיק ידע כדי לעמוד על טיבם.

זכותם של עורכי העלונים להוסיף עוד ועוד עמודים למוצר שלהם, אבל לטובת הציבור הדתי ומודעותו התקשורתית, קוראי העלונים צריכים לדעת שידיעה קצרה בעלון של מועצת יש"ע היא לא כתבה, ועולם קטן הוא לא עיתון. עלון בית כנסת לא מספק והוא גם אינו אמור לספק, ידיעות חשובות על הנעשה במדינה. הוא אינו מעורר חשיבה ביקורתית, הוא אינו מרחיב אופקים, הוא לא חושף את המעיינים בו לדעות מגוונות, ובאופן כללי הוא אינו עומד בסטנדרטים עיתונאיים מינימאליים, ולכן הוא לא יכול להוות תחליף לאף כלי תקשורת.

זכותו של כל אדם לגזור על עצמו התנתקות מהנעשה בעולם ולהתנזר מעיתונים. מתנזרים שמודעים למשמעות ההחלטה שלהם, לא מתיימרים להחשיב את עצמם כמעודכנים, וזה בסדר. הבעיה היא עם אלו שחושבים שקריאה בעיון של עלוני בית הכנסת ושל כל מיני מקומונים וחינמונים למיניהם, הופכת אותם לצרכני תקשורת. חברים יקרים, קראו בכיף את חמשת העמודים הצבעוניים שהבאתם מהתפילה, אבל אם אתם רוצים להיות גם מעורים מעודכנים ומחוברים, אל תסתפקו בעלונים. קנו עיתון.