נכון, אין הפרט מעיד על הכלל והכלל לא בהכרח מגדיר את הפרט. אבל מדובר ברוב ובעיקר, אולי, בבנים. ולמה שירצו? אמא מבשלת בשבילם.
שומעים אותם וקוראים על הקשיים, על חוסר האפשרויות, על "הדייטים" המביכים, משפילים, משעממים, וכדו.. אז אם כל כך הרבה מושפלים/משועממים/מובכים - אולי הסיבה נמצאת עמוק יותר. ובכלל - מי מהם הוא/היא המשפיל/ה, מביך/ה, או משעמם/ת?
הדייטים האלה הם לא בשבילכם!
ציבור שגדל בתנועה, בחברות כוללת עם הבנים/בנות - צחוקים, ארגון פעולות, מחנות וכדו. אולי הם לא יודעים ליצור קשר של אחד על אחד? אולי הם קצת ילדותיים ולא מבינים את עניין הקמת הבית הפרטי שלהם? אולי משום כך קל להם להילחם על הבית הלאומי ולא להתאמץ יותר מידי עבור הבית הפרטי?
ולמה שיתאמצו? כבר קם עבורם סניף המשך! הסניף החדש - פרוייקט המגורים לרווקים/רווקות בירושלים. מין סניף בני עקיבא לבוגרים שרוצים ליהנות עוד קצת מהביחד. עוד קצת פעילות משותפת בטרם יעשו לעצמם.
נכון, יש "דייטים", אבל זה רק כדי למלא מכסה מתבקשת מסויימת. ומחכים לסיים את "הדייט",כדי להוסיף לרשימה - לדווח לחברים או לחילופין לקטר באזני מי שמוכן להאזין. שישתתף ב"סבלו", ירגיע ינחם, נסו להציע לאותו אחד הצעה נוספת: "לא עכשיו, אני צריך קצת זמן.." הם לא רוצים הצעות, הם רוצים רגשי השתתפות כדי שיניחו להם. הצעות הם מקבלים מחברים אחרי דיון עולז על ההצעה.
ובכלל - ההתבכיינות הזאת של בחורים מסויימים - לא מבינים אותי, לא משדכים לי, קשה למצוא בת זוג מתאימה...נו, באמת! כשפונה בחור לשמוע הצעת השידוך, זה הולך ככה:
"אני רואה חשבון/ עורך דין/ עובד מחשבים - איזה בנות יש לך להציע? מאיפה ? אה, פתח-תקוה? הדר גנים כזה? בני עקיבא?" "לא, אני אומרת, דוקא עזרא". "עזרא? אה, אלה ש... ולא אכתוב את ההמשך. תמיד מסביב ולא מסוגלים להתביית על רעיון החתונה.
או: "אני מעדיף מורה. שתהייה יפה ו...שתהייה.. וגם...ואם אפשר..." כמו רשימת קניות.
"היא בחורה טובה, חמודה, חכמה, בעלת חסד אמיתית!", אני אומרת, והוא - "היא רזה?", היי, בכלל שמעת אותי? אתה בכלל רוצה לשמוע?
או: "תשמעי", הוא אומר במבוכה, "אני מחפש בחורה שקטה, צנועה, ביתית כזאת." אבל אתה כל כך משכיל! מה הבעייה, לא תצליח להתמודד?"
וכשהאמא מתקשרת תוסיפו את עניין העדה. כמובן בעדינות, בקצת התנצלות: "תראי, זה עניין של מנטליות. לא שיש לי משהו נגדם, אבל הם לא כמונו," היא מתפתלת. "כמונו"? אני תוהה, ומביטה אחורה - עם מי היא מדברת...?
אז יש בעייה. הבנות טוענות שהבנים שובניסטיים ולא מעוניינים בבנות משכילות מידי (אין מה לעשות! הבנות היום משכילות וחכמות שחבל על הזמן!)
הבנים טוענים.. מה בעצם הם טוענים? מה הם כבר יכולים לומר? הבנות שאני מכירה יפות, חכמות, חרוצות, נדיבות,פשוט מקסימות!
אז איך מחברים בנים "שוביניסטיים" עם בנות משכילות מידי? ל"קולך" פתרונים.
ואיך זה שהנוער הנפלא, נוער הכיפות הסרוגות בגר ולא מצליח להקים בית? איפה הטעות? צריך בדק בית. אולי הם עדייו שקועים בשכרון התנועה שלהם. רגילים להישאר בסניף עד שעה מאוחרת ולא רוצים לחזור הביתה. כל כך שמח ונחמד שם. הווי חדש צומח בירושלים, ולמי שלא יודע גם בגבעת שמואל - רוצו לפני שייגמר!. היום זה אולי חביב. חשבו קדימה, בעוד 5 שנים זה יראה אחרת...
בבקשה, די, תתחתנו כבר!
אמא מחכה בבית...מחכה לבשורות טובות, מחכה לנחת, חוששת להלחיץ. כך האמהות לבנות וכך האמהות לבנים."היא אומרת שהיא "תמצא" לבד", אומרת אמא לחוצה אחת. "הוא מכיר, פוגש, יוצא, חברים מכירים לו," אומרת אמא אחרת ומסיימת כשקצת ייאוש בקולה, "אבל לא יוצא כלום!"
אז אולי הם בכלל לא רוצים להתחתן?