שלום רב,
התחתנתי לפני כמה חודשים, בשנות ה- 30 לחיי. אינני משתמשת באמצעי מניעה.
בגלל בעיות של מיומות על הרחם (ועכשיו מסתבר - גם פוליפים בתוכו, אשר ינותחו מתישהו), היו לי דימומים ארוכים וכתמים, וטבלתי ביום ה- 14 או ה- 15 של המחזור.
בכמה מועדים קרה, שבקיום יחסים בערב הטבילה האיזור היה קצת רגיש (ותנועות מסוימות בחדירה אפילו כאבו), ובעלי היה צריך להיות יותר עדין מן הרגיל... בפעמים שאחרי כן (באותה תקופה מותרת), לא היו כאבים.
במחזור הנוכחי, לראשונה מאז נישואיי, טבלתי ביום ה- 13, ובעלי ציין שהאיזור היה הרבה יותר רחב ופתוח. גם הרגשתי זאת - לא נדרש מאמץ, והרגשתי נוח יותר. האם זה אומר שהביוץ שלי חל ביום ה- 13? האם זה סימן פיזיולוגי לכך?
כמו כן, בגלל היות האיזור רחב ופתוח, הוא אמר שהרגיש פחות חיכוך, ולכן, גם פחות סיפוק/ גירוי. יכול להיות שזה גם קשור לכך שחיכינו יותר זמן עד לחדירה, והארכנו את המשחק המקדים במעט.
שאלה נוספת, מעבר לשאלת הביוץ: איך מאזנים בין הצורך של האיש לחיכוך, לצורך של האישה לחכות עם החדירה או להאריך את המשחק המקדים ודווקא להיות יותר רטובה?
תודה שיש מקום שאפשר לשאול בו שאלות כאלה.
תשובה
בס"ד
לכלה היקרה, שלום ושמחה,
אכן סביב הביוץ, לפניו ומעט אחריו יש יותר הפרשות
המקלות על חדירת הפין לנרתיק. כמובן שאפשר להשתמש בנוזל סיכה גם בימים לא פוריים, במידה ויש יובש הגורם לקושי בחדירה.
לגבי יום הביוץ, לא אוכל לומר לך מהו היום, ורק אם תמלאי טבלת פוריות הכוללת את 3 המדדים- צוואר הרחם המשתנה, הפרשות משתנות וחום הגוף, תוכלי למצוא את מועד הביוץ.
לגבי הצורך של בעלך בחיכוך, אפשר לכווץ את שרירי הנרתיק תוך כדי קיום היחסים, ודבר זה אכן מגביר את ההנאה של 2 בני הזוג.
בהצלחה! מדפנה מאיר