נראה לי שרק אתמול אני עמדתי שם במגרש דומה, מתחת לכתובות האש, בכחול לבן ועניבה. רק אתמול צעקתי שם עם כל החברה: זה הכול בזכותנו. יחד עם עוד חבר הוספנו מילים משלנו להמנון התנועה, והתגלגלנו מצחוק. והנה, עכשיו עומדת שם הבת שלי, באותו כחול לבן ועניבה, מתחת לכתובת אש בוערת, עם אותו המנון מוכר, עם אותו מורל, ועם אותן בדיחות שמצחיקות חניכים קטנים בבני עקיבא. אותה המנגינה והמילים.
מידי שנה אני עובר על חוברת ההדרכה שמוציאים בתנועה לקראת חודש הארגון, (סוג של שריטה, אם תתעקשו). בכל שנה החוברת החדשה מזכירה לי, במובן החיובי, את החוברות של השנים הקודמות. אותם פרקים, עם פחות או יותר אותם הנושאים: לימוד תורה, התיישבות, עם ישראל, צבא, תרבות יהודית, ציונות דתית. אלו פחות או יותר אותן הדילמות, אותם החומרים למחשבה, אותם הסיפורים ואותם צופרים ישנים שלא נס לחם. אותה המנגינה המילים.
זו עדיין חוברת הדרכה מנייר, כתובת אש מבד יוטה, וזיקוקים מצמר פלדה. גם היום הבגדים מתלכלכים כשצובעים מחדש את הקיר של השבט, הגוזניקים במפקד האש עדיין שורפים את שקית הניר, וכתובת האש ממשיכה לנטוף נפט. אז נכון שאת ההודעה על הפעולה מקבלים דרך המחשב, את הדיונים האידיאולוגים מנהלים גם בפורום וירטואלי, ואת השם של השבט החדש מעבירים בהודעת טקסט, אבל בפנים, מתחת לכל העטיפות הטכנולוגיות, זו אותה המנגינה והמילים.
אני יודע שיש כאלו שאוהבים לקטר. זאת לו התנועה של פעם, הם נאנחים ומלטפים את הכרס. אצלנו הכול היה אחרת, הכול היה שונה, הם רוטנים לילדיהם. לפעמים אני מרגיש שמה שהשתנה באמת, זו לא התנועה אלא אותם קוטרים. הם כל כך התרחקו מהאש האידיאולוגית שבני עקיבא הבעירה אז בתוכם, שעכשיו כשהם מתקרבים אליה, היא נראית להם אחרת.
נכון חברים, הדגשים לא בדיוק אותם דגשים כמו בשנות החמישים או השבעים. המשימות הלאומיות השתנו קצת. גם החברה הדתית השתנתה ואתה השתנתה קצת גם התנועה. אז סניף אחד נעשה יותר תורני אבל סניף אחר פחות. אז המעגל של הבנים כבר לא בתוך המעגל של הבנות אלא לצדו. אז המזכ"ל כבר לא קיבוצניק, אז יש לו זקן ולא שפם. בכל זאת, בשורה התחתונה אני מתעקש, שלמרות כל התזוזות והשינויים, בדברים המהותיים, זו אותה המנגינה והמילים.
מאז שאני עמדתי שם ועד היום, כשבתי עומדת שם, לא עברו כל כך הרבה שנים. אבל אנחנו רק מחרוזת קטנה בשרשרת גדולה שנמשכת כבר כמעט שמונים שנה. כחול-לבן ועניבה. מפקד, המנון ופעולה. ה עמכם, בברכת חברים. אותה המנגינה המילים.