אני נשואה מס' חודשים (התחתנתי בתולה מטעמי דת)
אני ובעלי שומרים טהרת משפחה ושומרים בשיטת ימים בטוחים (שלא כל כך בטוחים אבל לא נורא אם אכנס להיריון. פשוט מעדיפה שלא. לא לוקחת גלולות מבעיה רפואית וקונדום זה בעיתי הלכתית התקן עדיף למי שילדה בקיצור זה מה שנשאר..)
עד עכשיו קיימנו יחסים חלקיים כלומר יש חדירה חלקית ולא מלאה של האיבר (מתנצלת מראש על התיאור) כבר התחלתי לחשוב שיש לי קרום עבה אבל בעלי אמר שלא נראה לו חשבתי על כיווץ בלתי רצוני של השרירים (וגומיוס?) אבל ממש שחררתי גם בראש ועדין זה לא נכנס לאחרונה חשבתי שאולי הוא מתקשה להכניס בגלל הזווית כלומר הוא לא מסוגל שזה יהיה ב90 מעלות (נראה לי שזה הכי קל) אלא זה פשוט הכי למעלה בכיוון הפופיק.. רציתי לשאול אם זו הסיבה
זה מקשה עלינו מאוד כי אני כבר רוצה לא להיות "בתולה" וגם שזה יהיה מאוחורינו תארי אחרי כל ניסיון כזה אני צריכה לבדוק שאין דם וכו'..
אני יודעת שאפשר לקרוע עצמאית.
ניסתי עם כפפה להחדיר אצבע מלאה ולסובב (האצבע שלי קצת קטנה אני רזה) והצלחתי אבל לא הצלחתי להכניס 2 אצבעות איך לעזאזל אפשר?!
אני רוצה עוד פעם לנסות לפני שאלך לרופאה כי אני ממש מתפדחת שהיא תבדוק אותי בגלל זה..
אשמח לעצה ותודה מראש
תשובה
בס"ד
לנשואה היקרה, שלום ושמחה,
לפי התיאור שלך, אם את יודעת בוודאות היכן פתח הנרתיק, ולשם את מכניסה אצבע אחת, ולא מצליחה יותר מכך, אזי יש סיכוי סביר שקרום הבתולים עדיין לא נקרע, ושהוא אינו גמיש באופן יחסי. הזווית של הפין בזמן זקפה נוטה כלפי מעלה, וזה מתוכנן כך משמיים כדי לאפשר חדירה נוחה אנטומית לגוף האישה. זה לא אמור להיות ב90 מעלות.
יכול להיות שהפין של בעלך עובר את השפתיים החיצוניות והפנימיות, ונעטף על ידן, אך אינו חודר אל תוך הנרתיק, מפני שקרום הבתולין בשלב הזה הוא כמו קיר בעבורו.
האם בזמן חדירה, או ניסיונות חדירה, את עוצרת אותו? ואם כן, האם זה בגלל שאת חווה כאב, או שחוששת מכאב ואז עוצרת? האם הוא מנסה כל עוד את מאפשרת? האם הזקפה שלו נשמרת כל זמן שאתם מנסים?
בכל אופן, יותר מעירור השאלות הללו בעבורך, לא אוכל מטבע הדברים לסייע יותר דרך האינטרנט.
אם את רוצה, את יכולה ומוזמנת להתקשר אליי לראות מה עוד ניתן לעשות.
העובדה שאת שומרת נידה וגם נמנעת ממין בימים שאת חושבת שהם הימים הלא בטוחים, אינה משאירה הרבה זמן לניסיונות. אני מציעה לך ולבעלך, אם זה מתאים לכם, להמשיך לנסות את שיטת האצבעות, כל עוד שאינך בשלה ללכת להיבדק אצל גורם מקצועי.ואת זה לעשות בעזרת חומר סיכה, רצוי על בסיס מים.
לגבי שיטת הימים הבטוחים- מניסיוני, רוב האנשים אינם יודעים כיצד להשתמש בה. אני לא ממליצה עליה, ואת יכולה ללמוד מודעות לפוריות ולזהות על פי הפרשות, חום הגוף, ובהמשך גם על פי צוואר הרחם מתי את פוריה ומתי לא. אולם מאחר שהזכרת אותה, אכתוב כאן מהי שיטת הימים הבטוחים: זוהי שיטת חישוב, בה האישה מסיקה מסקנות על המחזורים העתידיים שלה מתוך אלו שהיו לה בעבר. היא יכולה להתאים לנשים שאינן במעבר הורמונלי (אחרי לידה, אחרי הפלה, מיניקות, אחרי גלולות ובגיל המעבר) ואין להן שחלות פוליציסטיות או הפרעה הורמונלית משבשת מחזור מסוג אחר. האישה מחשבת את 6 המחזורים האחרונים שהיו לה בצורה הבאה: מפחיתה מהמחזור הארוך ביותר שהיה לה בחצי שנה האחרונה 11 יום. ומפחיתה מהמחזור הקצר ביותר שהיה לה בחצי שנה האחרונה 18 יום.
לדוגמא- אם המחזור הארוך ביותר היה 32 יום, ומורידים ממנו 11 יום, מגיעים לספרה 21.
ואם המחזור הקצר ביותר היה 27 יום, מפחיתים ממנו 18, מקבלים את הספרה 9. על פי זה מחשבים ואומרים את הדבר הבא- בין יום 9 ליום 21 אין לקיים יחסי מין. אלו ימים שבהם ככל הנראה, יתרחש הביוץ וחלקם הם ימים פוריים. בכל שאר הימים אפשר לקיים יחסי מין, והם נקראים ימים בטוחים.
השיטה לא מתאימה לנשים עם מחזורים קצרים מ25 יום, שכן אצלן יש אפשרות שהן פוריות גם לפני יום 9. גם לדתיות קשה לקיים אותה, כי האופציה של קיום יחסים בין יום1 ליום 9 לא קיימת בעבורן.
ובנוסף, זאת יש לדעת, שהשיטה מסתמכת על מחזורי העבר, ואינה יכולה לחזות בשום דרך את מחזורי העתיד. אם מסיבה כלשהי הביוץ נדחה (וזה קורה), האישה עשוייה להרות, על אף שחיכתה ליום 21.
זאת הסיבה שאיני ממליצה על שיטה זו.
התקן איני ממליצה לך מפני שהחדרת התקן מחייבת קריעה של קרום הבתולין, ואם את רוצה לעשות את העבודה הזו לבד או עם בעלך, התקן הוא לא אופציה בעבורך כרגע, וזאת אף על פי שיש רופאים רבים שמחדירים התקנים גם לנשים שלא ילדו.
גם דיאפרגמה אינה אופציה בעבורך כרגע, מאותה סיבה כמו ההתקן, אולם יכולה להתאים לך בהמשך הדרך, אחרי שתיפרדי מקרום הבתולים שלך.
ודבר אחרון חביב, יקירתי- אינך צריכה לשים כפפה לפני שאת מחדירה לעצמך אצבעות לנרתיק. כשם שאינך צריכה לחטא את הפין של בעלך באלכוהול או לעטוף אותו בכפפה. אם הוא יכול לחדור לנרתיק שלך בלי כפפות, ולכבד את הנרתיק שלך בכל החיידקים שיש לו, גם לך מותר.
זהו הנרתיק שלך, והוא ג'ונגל אקולוגי עשיר של חיידקים ופטריות החיים בהרמוניה זה לצד זה. זהו אינו מקום סטרילי, ואפשר לעשות בו דברים רבים ומהנים ללא כפפות. הרעיון של להחדיר אצבע עם כפפה לנרתיק מביע ריחוק נפשי מהאיבר היפה והשימושי והמהנה ששמו נרתיק. איני מתפלאת על הקושי שלך, מפני שממצב של בתולין בגוף ובנפש, שבו לא נגעת בעצמך, את נדרשת בזמן כה קצר להגיע לחדירה מלאה של פין, ואינך עושה לבד את ההקשר שהזכרתי בעניין הכפפה בהשוואה לפין, שאם חושבים עליו מבינים עד כמה הוא לא הגיוני. אמנם שיחררת, כדברייך, את השרירים, אך צריך לשחרר גם כמה מיתוסים, וליצור קשר אינטימי עם הגוף שלך, לפני שמשתפים בו גורם נוסף- בעלך- אהוב ורצוי ככל שיהיה.
את יכולה לקחת מראה, להביט בה ולחקור את הפות והנרתיק, תוך הסתכלות באיורים, וגם ללכת לאישה מקצועית וסבלנית שתעזור לך להבין מה הם חלקי איברי המין שלך, החיצוניים והפנימיים, מה המיקום שלהם, מה השימושים שלהם, מה את יכולה לעשות למענם ומה הם יכולים לעשות למענך. זהו מסע מרתק שצריך לרצות בו ולהיפתח אליו, עוד לפני שנפתח קרום הבתולין, באופן אידיאלי, כך לדעתי רצוי. אולם המציאות שתיארת מאוד נפוצה, ואינה מפתיעה אותי כלל ועיקר. אני רואה כל פעם את התדהמה על פניהן של נערות צנועות ומתוקות שמנסות לשכנע אותי שאסור לגעת בנרתיק ובפות. וכאשר אני אומרת להן את מה שאמרתי לך, בנוגע לפין, הן נדהמות. הן שואלות את עצמן- איך לא חשבתי על זה?
ואני צופה בשעשוע, ולפעמים גם בכאב, בהתניות התרבותיות הללו, ומבינה היטב את הקושי של נערה- אישה, להיכנס בבת אחת מחיים של לא לגעת- לא לדעת, לחיים של מותר וצריך הכל, ועכשיו.
אפשר להרחיב עוד, אך אני זקוקה לשינה.
לילה טוב, יקירה, ובהצלחה במסע שלך אל עצמך.
באהבה, מדפנה מאיר.