הימים הנוראים בפתח, ראש השנה, יום כיפור, ימי הדין.
"אבינו, מלכנו, חטאנו לפניך, רחם עלינו" – נשמע לך מוכר מהשנה שעברה?
עוד פעם תכה על חטא?
עוד פעם תכה על לוח לבך ותאמר: "חטאנו"?
אתה משתדל לקבל על עצמך שלא לחטוא עוד, אך מה תומך בקבלה הזו?
מה יגרום לך לומר שאתה יוצא לדרך חדשה?
מה חדש כאן?
הרי לפני שנה אמרת את אותו הדבר בדיוק?
מה יכול לסייע לך להגשים את הרצון שלך בתהליך החזרה בתשובה בימים הנוראים ובכל השנה כולה?
מגיע ראש השנה, יום המלכת ה', שהוא בעצם גם יום הדין,
ואתה רוצה מעצמך יותר.
להיות יותר טוב, ללמוד יותר תורה, להקפיד יותר בקיום מצוות, להתפלל יותר בכוונה, לעשות יותר חסד, להיות יותר צנוע.
ובכן, אתה רוצה יותר מהמצב הנתון.
נו, ומה אתה מתכנן אחרת מהמצב הנתון כדי שה"יותר" הזה שלך אכן יתגשם?
האם תוכל ביום הדין הבא לומר: "הצלחתי להתמיד בדרך ששאפתי לצעוד בה"?
דרך חדשה שיש בה "יותר" היא לא דבר המובן מאליו, לא דבר שרק אם מתכוונים אליו, מבקשים אותו ומתפללים עליו הוא קורה.
צריך לעשות אתעא דלתתא, צריך להתעורר.
תשאל, להתעורר ממה?
להתעורר ממה שידוע לך לגבי הדרך שלך.
הדרך שלך המוכרת לך להיות יהודי יותר טוב, פשוט לא מתאימה מספיק עבורך.
יש בה משהו שלא מתאים למה שמתאים לייחודיות שלך, ולכן אתה לא מצליח בפועל להתמיד בה.
תשאל, אז מה אתה מציע?
כשהאדם רוצה לערוך שינוי בעצמו ובהתנהגותו, באופן שהוא בפועל יוכל להתמיד במה שהתחייב עליו, הוא צריך קודם כל להבין שאי אפשר להסתפק רק בהצהרת כוונות.
הצהרה היא דבר שיכול לגייס כוחות נפש לאורך זמן רק בתנאי שהיא מלווה בבניית תודעה חדשה, בתכנון פעולות חדשות ובהגשמתן במציאות. לכן כשאתה מנסה לצעוד בדרך חדשה ולהכניס משהו חדש לחייך, עליך להתבונן במצב הקיים, להתבונן בשרשרת החוליות המרכיבה את מציאותך ולבדוק מהי החוליה שצריך ליצור בה שינוי או להוציא ולהחליף אותה בחוליה חדשה המתאימה יותר, כך שבסופו של דבר תוכל להתמיד בהתנהגותך ובדרך שהתחלת לצעוד בה.
עליך לשאול את עצמך שאלות המתיחסות לתחום שבו אתה "רוצה מעצמך יותר". השאלה המרכזית היא:
מה אני צריך לשנות בדרך שבה אני תופס את התחום הזה או בדרך שבה אני תופס את עצמי ביחס לתחום הזה, כדי שאוכל להגשים את ההצהרה שהתחייבתי עליה?
ניקח דוגמא.
אתה רוצה ללמוד יותר תורה, יותר הלכה, להצטרף לדף היומי, להתמיד בשיעור התורה השבועי וכד'.
כעת שאל את עצמך את כל השאלות הבאות:
א. מהו האופן שבו אני תופס את לימוד התורה שלי?
ב. מהו לימוד תורה עבורי?
ג. מה זה אומר שאני לומד תורה? להיות לומד תורה?
ד. מהי העמדה הנוכחית שלי ביחס ללימוד תורה, התומכת ומאפשרת את המצב הנוכחי שאינו רצוי עבורי?
ה. במה אני צריך ליצור שינוי ביחס שלי ללימוד תורה, כדי שההצהרה שלי תקבל תמיכה הולמת?
דע לך שכדי להכניס יותר תורה לחיים שלך, עליך להוציא משהו מחייך!!
מדובר בעקרון שאתה דבק בו, בהתיחסות שפיתחת עם השנים, בסיפוק של צורך נפשי ואפילו סוג של פחד. לפעמים יש משהו שהוא פשוט מפחיד אותנו בתחום שאנו רוצים בו יותר מעצמנו, ולכן אנו מתקשים להתמיד בפועל בדרך החדשה שהצהרנו עליה.
את הפחד עצמו ניתן להוציא מהחיים על ידי התבוננות ושינוי העמדות התומכות בו.
וכעת סוד קטן.
לפעמים המצב הנתון הוא המצב שכרגע אתה בעצם רוצה אותו.
כלומר, אתה מצהיר שאתה רוצה ללמוד יותר תורה אבל אתה מרויח משהו מהמצב הנתון.
החוסר בלימוד תורה מסייע לך להרויח משהו...
כעת שאל את עצמך:
א. מה יש בלימוד תורה שאני חושש ממנו? שלא מתאים לי?
ב. מה אני מרויח מהמצב שבו אין לי יותר תורה?
ג. מה אני חוסך מעצמי בזה שאין לי יותר תורה?
לקראת השנה החדשה מומלץ לבדוק מהי הדרך החדשה שאתה שואף לצעוד בה ולהיות ממוקד לגביה באופן הכי מתאים לך. כך תוכל להיות בטוח יותר בחזרה בתשובה שלך, בקבלה לעתיד שלך!!
דרך צלחה!