שלום דפנה,
אני לא יודעת אם את היועצת המתאימה לשאלה זו. אם לא - אשמח אם תפני אותה למי מהיועצות באתר.
שאלתי נוגעת לערב הטבילה. בהכנות לחתונה (שנערכה לפני כשנה), דיברו איתי על היופי שבערב הטבילה, ועל כך שיש תחושה של התחדשות ואפילו של מעין ירח דבש.
החוויה שלנו היא לפעמים כזאת, ואז זה באמת מקסים. אבל לפעמים היא לא, ועל כך רציתי להתייעץ. למשל, בפעם האחרונה שטבלתי, האיש שלי חזר מעיסוקיו, והיה עייף. (יש לציין כי הוא מאוד פרקטי, ותמיד אומר שהוא מעדיף לסיים את כל הדברים שעליו לעושת לפני שאנחנו הולכים למיטה, כדי שהראש שלו יהיה פנוי. בכל הספרים/ טורים שקראתי, תמיד סיפרו שזוהי נטייה נשית, יותר מאשר גברית. אתמהא.) בכל מקרה, חזרתי בציפייה ובהתרגשות מן הטבילה - ועד שהוא התארגן והתכונן, והגענו לחדר השינה - ברגע שהוא שם את הראש על הכר - הוא נרדם. לאחר זמן הוא התעורר, וקיימנו יחסים, אבל אני כבר הייתי מאוכזבת, והרגשתי שהוא לא מתלהב מלהיות איתי. אני לא יודעת אם זו ציפייה מציאותית, אבל אחרי שבועיים ללא קשר מיני - הייתי מצפה שהוא יתלהב, ושהתלהבות זו תגבר על עייפות ועל הצורך לבצע משימות.
הוא גם ציין שקשה לו לעשות "סוויץ' " בראש מתקופה של איסור לתקופה של היתר, ולכן הוא קצת "מכבה" את המנגנון הזה של התשוקה. כרגע, אנחנו לא נמנעים לגמרי ממגע פיזי במשך תקופת האיסור, ולעיתים מחזיקים יד או מתחבקים.
יש איזשהו פתרון להפוך את הערב הזה למיוחד וקסום גם בתוך כל עיסוקי החיים? אני תוהה מה יהיה כשבע"ה יוולדו ילדים - איך הופכים את הערב הזה למה שאני יודעת, מכמה מקרים, שיכול להיות מקסים ומיוחד? איך עושים את המעבר לחלק ונעים יותר?
כשאלה צדדית, רציתי לשאול אם יש תופעה מוכרת של דכדוך לקראת הביוץ מסיבות הורמונליות, ולא רק לקראת המחזור. אולי זה יעזור לי להבין קצת יותר.
תודה, ותודה שאת תמיד מאחלת לשואלות שלך שלום וגם שמחה.
תשובה
בס"ד
לאנונימית היקרה, שלום ושמחה,
ברור כשמש שאני לא הכתובת היחידה לשאלותייך, ואחרי שאומר את דעתי, תפני לעוד גורמים וגם לחברות, אם את רוצה, כדי לשתף, ולקבל עצות טובות.
הבוקר קראתי ביקורות טובות על הספר של הרבנית נעמי וולפסון "מרחק, נגיעה". טרם קראתיו, אך הבנתי שהוא עוסק באופן מיוחד בדברים שהעלית, ואשמח אם תספרי לי איך הספר, והאם נתן מענה לשאלותייך.
לגבי הנטייה של גברים לתכונות אופי מסויימות, ושל נשים לתכונות אופי אחרות, אוכל לומר לך לך שבספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" כתוב במפורש, שיש זוגות שבהם כל המתואר בספר הוא ההיפך. גם אני גיליתי שחלק מהדברים שהוא מתאר בספר כתכונות גבריות, מתאימות לי בדיוק, וחלק מהתכונות שהוא מתאר כנשיות מתאימות דווקא לבעלי.
נכון שמקובל לחשוב שנשים חושבות במיטה על אינספור דברים מלבד מין ("לא שטפתי כלים", "אחרי שנגמור, אקום ואפעיל מכונת כביסה..." ועוד), אולם בוודאי אי אפשר לומר זאת על כל אישה. גם בקשר לגברים- לא נכון לומר שהדבר הראשון שהם חושבים עליו כשהם רואים את נשותיהם הוא איך להיכנס איתן למיטה. זה בוודאי נכון אצל חלקם, אך גם- לא בכל מצב.
תלוי מה עובר עליהם בחיים באותו זמן, תלוי ברמת החשק הכללית שלהם, ועוד.
לגבי עייפות- זו המכה הקשה ביותר של יחסי המין. רבים מהיועצים ממליצים לאנשים לישון היטב למשך כמה חודשים, ולראות אם הבעיה נפתרה, לפני שהם מדמיינים שיש להם בעיה מינית הזקוקה לטיפול של סקסולוג או פסיכולוג, וכיוצא באלו.
ואכן, אנשים רבים מגלים שבשעות הערב, בזמן שנכנסים למיטה כדי לישון, הדבר היחיד שמעניין אותם זה ל-י-ש-ו-ן! גם חז"ל ממליצים על שעת יחסי המין האידיאלית- אחרי חצות. ורצוי באשמורת אחרונה, לפנות בוקר.זאת אומרת שאפשר אולי ללכת לישון בסביבות 22:00, מתוך חיבוק ונשיקה, ולקום בבוקר ליום חדש שתחילתו ביחסי מין.
אם 2 בני הזוג מסכימים לכך, ומוצאים בכך יתרונות, הדבר יכול למנוע הרבה עוגמת נפש מצד אחד שמחכה ומצפה, בין שהוא הגבר ובין שהוא האישה.
לגבי הכנות לחתונה מול קרקע המציאות- אני שמחה שבחלק מהפעמים את כן חווה את מה שדמיינת לפני החתונה. ובלי קשר לכך, את מוזמנת לבחון את רמת החשק שלך למין מול רמת החשק של בעלך, לשוחח עמו על הנושא בגילוי לב, אם אפשר, ולראות היאך אפשר לתאם ציפיות.
העניין של הקושי מאיסור גמור להכל מותר הוא קשה עד מאוד, הן לגברים והן לנשים. לגברים יש גם עניין של איסור הוצאת זרע לבטלה, ועל כן יתכן שבעלך עושה מאמצים ומשקיע אנרגיות בכיבוי התשוקה, עד כי קשה לו להדליק אותה בבת אחת. זה קורה גם לנשים, ולא רק לגברים.
כשיוולדו הילדים, זו כבר אופרה אחרת, ומי יודע- אולי את ובעלך תתהפכו בתפקידים? הוא ינסה לעניין אותך, בשעה שאת תחלמי רק על הכרית? גם בהורות יש תקופות קלות וקשות. יש תקופות של גידול תינוקות שקמים בלילות ומתישים את הוריהם, ויש תקופות קלות יותר. אך בהחלט מדובר באתגר, למצוא זמן שבו שני בני הזוג מעוניינים להיות ביחד, ושגם המציאות מאפשרת להם את זה.
מבחינה פרקטית, איך להפוך את הערב למיוחד- חכמת נשים בנתה ביתה. אצל אחת יתאימו פרחים ונר ריחני, אצל אחרת ניתוק או שיתוק מכשירי הטלפוניה, אצל אחרת כתונת לילה יפה ובושם, אצל עוד אחת יציאה לבילוי זוגי, או כל דבר שעולה על דעתך. ולפעמים לא צריך כלום. ואפשר להסתפק בערב רגיל, בלי אטרקציות. גם בעלך יכול לחשוב איתך מה יכול להיות טוב לערב הזה.
יש זוגות שצריכים הכנה הרבה פחות רומנטית- פשוט להשתדל לא לריב ביום הקודם, ולהשתדל לא לעסוק במטלות קשות ומתישות, כדי לשמור כוחות לליל הטבילה.
הכל תלוי בזוג ובמצב.
לגבי דכדוך נשי סביב הביוץ- כמעט כל תופעה דכדוכית או אחרת, שאישה מתארת, ניתן למצוא לה סימוכין הורמונליים ולקשר אותה להורמונים. כלומר, אם אינך נוטלת הורמונים, ומבייצת באופן טבעי, ולדברייך יש לך תחושת דכדוך סביב הביוץ על בסיס קבוע, אני האדם האחרון שאסתור את דברייך. שמעתי כבר על כל כך הרבה תופעות סביב כל שלב במחזוריות הנשית, שיהיה קשה להפתיע אותי.
אולי אם אישה תאמר לי שיש לה נטייה לרחף באוויר ללא שליטה בימים מסויימים בחודש, זה יהיה חידוש מרענן בשבילי.
השאלה היא מה את עושה עם התופעה הזו אחרי שהבנת אותה, את סיבתה ואת זמנה. את יכולה למצוא משהו שירגיע וינחם אותך וישפר את מצב רוחך? אם כן, אשרייך, ומה טוב חלקך.
נסי למצוא משהו כזה, אם טרם מצאת.
בהצלחה בכל, מדפנה מאיר