בס"ד
היי דפנה,
לפני למעלה מחצי שנה עברתי גרידא עקב הפלה נדחית (עובר ללא דופק, שבוע 9.5).
מזה כחצי שנה אני מנסה חודש אחר חודש להיכנס להיריון ופשוט לא מצליחה!!!
מה שמוזר הוא שכל פעם נדמה לי כי אני אכן בהיריון- המחזור מאחר, בחילות, עייפות, גודש בשדיים והרגשה כזאתי של הריון!!
המחזור שלי הפך ללא סדיר- פעם 33, פעם 36, פעם 40 יום.
אני בחורה בריאה, צעירה (22), ויש לי ילד מדהים בן שנתיים וחצי שב"ה קיבלתי 3 חודשים אחרי החתונה ובאופן טבעי לגמרי, כך שאני לא מבינה מה לא עובד..
בכל פעם שאני מקבלת מחזור אני פשוט נכנסת לדכאון!!!!!
אני מנסה מיום הטבילה יום כן-יום לא, בעלי כבר משתגע וכועס עליי ואומר שאני הופכת את זה לטכני ולא טבעי. אבל אני פשוט באטרף לילד!! (כנראה גם מושפע גם מכך שכ-ל החברות מסביבי עם תינוקות...)
1. איך אני יכולה לדעת מתי הביוץ שלי??
2. למה המחזור כל פעם מאחר לי?? (והפך ללא סדיר)
3. האם הלחץ הורס לי את הכל?? איך אני יכולה להרגיע את עצמי?? אשמח לטיפים...
תודה רבה,
שירי
תשובה
בס"ד
לשירי היקרה, שלום ושמחה,
מהסיפור שלך יש סבירות גבוהה מאוד שהרית גם אחרי ההפלה, ואולי יותר מפעם אחת. ויתכן שעברת הפלות חוזרות שחשבת שהן דם רגיל של ווסת מאחרת.
יש הרבה דרכים לבחון זאת. הייתי מציעה לך בתור דבר ראשון לגשת לרופא ולבקש בדיקת דם לתפקודי קרישה. יכול להיות שהסיבה שלא הצלחת להחזיק את ההריון שעליו את יודעת, היא קרישיות יתר של הדם. מצב כזה עלול לגרום לסתימה בכלי הדם של השליה ולמוות של עובר, וגם להפלות מוקדמות.
איני בטוחה שזהו הסיפור שלך, יכולים להיות גורמים נוספים, כגון ירידה של הורמון הפרוגסטרון בדם, בשעה שהוא אמור לעלות ולהישאר גבוה כל ההריון. גם דבר זה גורם לדימומים, ולהפלות.
2 הבעיות הללו הן פשוטות מאוד וקל לטפל בהן. אלא שצריך קודם לאתר אותן בעזרת בדיקות דם, ולהיות במעקב אצל רופא. ועד שאת ניגשת לרופא, עשי נא בדיקות שתן להריון כשבועיים אחרי הטבילה, פעמיים בהפרש של 3-5 ימים זו מזו.
אם התשובה חיובית להריון, זה מקדם אותך לכיוון הפתרון.
לגבי קיום יחסי מין יום כן ויום לא- תשכחי מזה. כל עוד אין לבעלך בעייה תפקודית בזרע, לא הייתי הופכת את העצה הזו לקדושה. יותר חשוב לתזמן יחסי מין סביב הביוץ, מאשר לקיים יחסים יום כן יום לא. במילים אחרות- נשים רבות ביותר הרות גם כאשר הן מקיימות יחסי מין יום כן, יום כן, יום לא, ויום למה לא.
אחרי שתלכי לרופא על מנת לנסות לאבחן את הבעיה, והיה אם כל הבדיקות תהיינה תקינות, הייתי מציעה לך ללמוד את שיטת המודעות לפוריות. בשיטה זו לומדים לזהות את ימי הפוריות ואת הביוץ שבתוכם על פי מצב ההפרשות, צוואר הרחם וחום הגוף.
שיטה זו משמשת בדרך כלל למניעת הריון, אך אפשר להשתמש בה על מנת לכוון יותר את הכניסה להריון בצורה פחות לחוצה מכפי שאת עושה היום (ובעלך כבר מתלונן עליה). כמו כן, שיטה זו עוזרת למצוא חלק מבעיות הפריון הנפוצות, ובכך עוזרת לדייק בטיפול.
בשלב שאת נמצאת בו הייתי מציעה לך ללמוד את השיטה רק אם לא מצאו שום בעיה, והציעו לך ללכת על טיפולי פוריות.
אם מצאו את הבעיה ופתרו אותה, מה טוב- הריון קל, תינוק בריא, ידיים מלאות ולב שמח בעזרת ה' לך ולבעלך.
תוכלי למנוע הריון בעזרת מודעות לפוריות אחרי הלידה.
לגבי לחץ נפשי- אני מוצאת שאין טעם וריח בלנסות להרגיע אישה ולומר לה שהיא לא מצליחה להרות בגלל הלחץ הנפשי. אין לי שום הוכחה שאישה מסויימת לא הרה בגלל לחץ, וגם אין לי דרך להרגיע נשים. אני מצליחה להרגיע רק את עצמי על ידי היצמדות להווה, בלי ציפיות מיוחדות מיום המחר, ובלי תחושת "מגיע לי". כי לא מגיע לי כלום. כל מה שיש לי זה מתנה.
כמו כן, יש לי נטייה להסתכל על עצמי ועל הישיגיי בחיים ביחס לעצמי, ולא ביחס לסביבה. לא אכפת לי אם לשכנה שלי יש כבר 3000 ילדים, דוקטורט, בעל וכלב, וחותנת. מה שיש לי טוב לי וזהו.
אולי תקחי מזה משהו, ואולי לא. בכל מקרה לחץ אינו אסון, כי אנו רואים שהוא מניע אנשים לפעול, כך שלא ניתן לראות בו רק רע. הלא כן?
בהצלחה בכל! מדפנה מאיר