בטח שאלתם את עצמכם לאן נעלמו כל החברי'ה בשבועיים שלושה האחרונים? למה הישיבה או האולפנא מתרוקנים בערך ב 11:00?! ההורים שביניכם לא ראו ת'ילדים כבר חודש ימים? למה כולם ירדו למחתרת? ואיפה לעזאזל הם מתחבאים? למה הזכר היחידי לבן או לבת הוא הקמט בסדין המיטה, זכר לשינה חטופה של בין 2 ל 4...?
ובכן, רבותיי – חודש ארגון עבר עלינו והסתיים.
חודש שניתן לכנותו בשמות רבים, רק לא ... ארגון. מסביב יהום הסער, הבלגן חוגג, הסניף נראה כמו אחרי מהפיכה, המדריכים מתחבאים מאחורי שכבה עבה של גואש וצבע ושאר מיני מאפים...
כל זאת למה?
לפני שנים, כשהייתי רכז מחוז במחוז צפון נשאלתי ע"י קבוצת סטודנטים - מהו בני עקיבא? ניסיתי לתת תשובה קצרה לתפיסת עולם שלימה, ולאחר דקה של חשיבה, עניתי, שבני עקיבא בשבילי היא:
1. בבני עקיבא אומרים "איכפת לי מהסביבה והסובב!", "אינני אדיש לנעשה סביבי!".
2. בבני עקיבא אומרים "אני מוכן לפעול ולעשות למען אותה איכפתיות !"
חודש ארגון הוא חודש בו מתרכזת תנועה שלימה בנושא מסוים. נושא שמתפרט ביישום לכמה תחומים שמתחלקים בין השבטים השונים.
חודש הארגון, עם כל העשייה שבו, האינטנסיביות שבו – מארגן לחברים את הראש בהבנה היכן הם נמצאים. בתנועת נוער, בבני עקיבא!.
בחרנו לעסוק בנושא מורכב ועדין,"רגיש" ו"נחוש", בסימן "ממשיכים בעוז ובאמונה".
נכון, התמריץ לבחירת הנושא היה ההתנתקות משני חבלי מולדת, ועקירת אלפי משפחות וילדיהם,חלקם הגדול חברי בני עקיבא, מביתם, סניפם ואדמתם.
אבל, הנושא איננו מבטא את היחס שלי למה שנעשה, בעבר, האם היה צריך או שאסור היה (זהו גם תחום שמצוי בהשקפה פוליטית, לכל אילו שחוששים לרגע, האם בני עקיבא הופכת למפלגה פוליטית...). הדעה האישית על הצורך או האיסור לבצע את התוכנית – תישאר תחת מעטה של סודיות אצל כל אחד ואחת.
ברור הוא שחבר בני עקיבא לא יכול להרשות לעצמו להתעלם ממה שהיה, אי אפשר להישאר אדישים לתעצומות הנפש שהתגלו במהלך ההכנות, ההיערכות והביצוע של התוכנית. תעצומות נפש משני עברי התוכנית: אילו המפנים – אחינו, חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל ואילו המפונים – אחינו, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון.
זוכרים ולא שוכחים ומתמקדים בעתיד! –
"ממשיכים"! בחרנו לשאוב כוחות ממה שראו עינינו ולחזק את החניכים בציפייה לקראת עתיד, מחבר יותר, מכבד יותר, מאמין יותר, מבין יותר ומשתף יותר. ננסה גם ללמוד למה נכשלנו, ולהפיק מזה את הלקחים הנדרשים.
"ברוח": מושג ערטילאי, שבתקופה האחרונה קיבל תפנית ומשמעות מעשית מאד;תעצומות נפש וענווה, ממלכתיות מדהימה על אף הפגיעה, והאמונה התמימה, הכמעט ילדותית. דווקא מתוך המשבר "עת צרה היא ליעקב – וממנה יוושע", נצמח יחד, כעם.
"בעז" - בשנת הע"ז לתנועה נאזור עוז ותעצומות, נפעל ונעשה למען עמנו, ארצנו ומדינתנו.
"ובאמונה" – כי זהו סלע קיומנו, הנשק הסודי של עם ישראל מדורי דורות "ואף על פי... אני מאמין".
לממש את דברי הנביא "ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ".
לא באנו ללמוד חומר תיאורטי בלבד – שאבנו כוחות, רכשנו ידע שצריכים לגרום לנו לפעול, לעשות, ליזום עשייה או להצטרף ולחזק עשייה, בתחומי החברה והקהילה, הצדק והאמונה.
מה שלא נעשה – לא יעשה!
החודש יארגן את לוחות הזמנים של המשך השנה, יקבע את סדרי העדיפויות, על מה נוותר ובמה נתמקד. אנחנו חייבים להחליט לצאת ולעשות טוב, ואולי אז גם יהיה טוב.
"ואתם שבט הרא"ה - ... יקרא לכם" תוכלו, החל ממוצ"ש לתת תשובה לשאלה "באיזה שבט אתה?" תזכו לשם שילווה אתכם , גם כשתלכו שפופים, גם כשכבר לא תוכלו לראות בלי משקפיים וגם כשתתחילו לשכוח איפה הנחתם את השיניים.
כמובן, נודה לכולם: לכל חברי בני עקיבא באשר הם, חניכים, הורים, מדריכים קומונריות ושאר פעילים בתנועה ולכל הפועלים באמונה שלימה בצדקת דרכה של "תורה ועבודה".
בברכת חברים לתורה ועבודה
צ ב י ק ה צ פ ד י ה
ר א ש מ ח ל ק ת מ פ ע ל י ם
ת נ ו ע ת " ב נ י ע ק י ב א "