באחרונה, נערכת החתמה על עצומה הקוראת לנוער שלא להתגייס לצה"ל. בני נוער מחתימים את חבריהם לוותר על שירות צבאי. ובכן, זה היה צפוי. פעם אחר פעם, הוזהרו ראשי המדינה שמדיניותם גורמת קרע בעם, והוזהרו ראשי מערכת הביטחון שההתגייסות של צה"ל למען עקירת יהודים מחבלי ארץ ישראל ומעורבותו המאסיבית בפעולות הגירוש יובילו לניכור עמוק מהצבא. בעיני רבים, צה"ל כבר איננו נתפס כצבא העם, ואיבד את היוקרה שלו. על כן, לא פלא שבני נוער מדברים בגנות צה"ל ומתביישים במדי צה"ל.
השאלה העיקרית היא, האם משבר האמון הנוכחי עם צה"ל מצדיק שלא להתגייס לשירות צבאי? האם זהו צעד נכון? האם זוהי תגובה ראויה?
סוגיה חמורה זו צריכה בחינה מצדדים שונים:
א. השירות הצבאי הוא מצוה. איננו מתגייסים לצה"ל בגלל תמיכתנובמהלכיו הפוליטיים של ראש הממשלה או של שר הביטחון, איננו מתגייסים בגלל הערצתנו המופלגת לרמטכ"ל או לאחד מאלופי המטכ"ל, אלא משום שזו מצוה. הגיוס לצבא איננו צעד פוליטי, המבטא אמון בממשלה או בכנסת, אלא זו מצוה. איזו מצוה? א. מלחמת מצוה של עזרת ישראל מיד צר. צה"ל מבטיח את שלומם של תושבי מדינת ישראל. הוא עושה זאת בעצם הימים האלו. הוא נלחם נגד טרוריסטים מבפנים, ומרתיע את האויבים הרבים המקיפים אותנו מבחוץ. אירן, מצרים וסוריה אינן חשודות באהבה יתרה לעם ישראל. הן יושבות ב"שקט" רק בגלל צה"ל. לכן, כל המתגייס לצבא מקיים מצוה של "עזרת ישראל מיד צר", של הגנה על תושבי המדינה, על מנת ששונאי ישראל לא יטבחו בנו. ב. צה"ל מבטיח את הריבונות היהודית על שטחי ארץ ישראל. הוא הכלי המרכזי לקיומה של מצות יישוב ארץ ישראל, "שלא תהיה ביד זולתנו מן האומות" (רמב"ן). וגם אם צה"ל מעל בתפקידו ביחס לחבלי גוש קטיף, הרי הוא עדיין ממשיך למלא את תפקידו ביחס ליתר חבלי ארץ ישראל, מקרית שונה ועדאילת.
אנחנו כועסים על צה"ל, אנחנו כועסים על ראשי מערכת הביטחון. הכעס מוצדק, והוא חייב לבוא לידי ביטוי דרך מחאות ממחאות שונות, אבל זה איננו מתיר להשתחררמקיום מצוה כלל-ישראלית חשובה. רבונו של עולם לא פטר אותנו מקיום מצוה זו.
ב. שאלה דומה נידונה בעבר, וכבר הוכרעה על ידי גדולי ישראל. השאלה התעוררה ביחסלהשתלבות בתנועה הציונית. התנועה הציונית לא רק פעלה למען עליית יהודים לציון, אלא הביעה את עמדתה כלפי גבולות הארץ. היא היתה מוכנה לחתום על ויתור על חבלי ארץ רבים בארץ ישראל, ובשלב מסויים, היא אף חשבה להחליף את ארץ ישראל באוגנדה. היא הכריזה באופן רשמי שאין לה דבר עם הדת, ובתחילת קום המדינה היא פעלה נגד הדת, והתאמצה להרחיק את העולים משורשיהם הדתיים. לכן, יש שקראו שלא "להתגייס" לתנועה הציונית, ולא "לשרת" בשורותיה. אבל רבים מגדולי ישראל קראו להצטרף אליה ולפעול בה, בגללהתרומה שהיא מביאה לגאולת עם ישראל ולשיבת ציון. כבר הזכרנו פעמים אחדות את ביאורו של מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לדברי הירושלמי "גדול קידוש ה' מחילול ה'". ברור שקידוש ה' גדול מחילול ה'?! אלא, פירש הרב צבי יהודה זצ"ל, שכאשר קידוש ה' וחילול ה' מעורבים יחד, קידוש ה' מכריע. מכאן להכרעתם של גדולי ישראל לטובת הציונות. ומכאן הכרעתנו למען הגיוס לצבא. בפעילות של צה"ל יש הרבה קידוש ה', וגם אם יש חילול ה' (כמו גירוש יהודים מארצם, שהוא חילול ה' נורא) - קידוש ה' מכריע.
ג. צה"ל הואאחד הביטויים המרכזיים של כלל החברה הישראלית. אולי הוא הביטוי המרכזי שלה. ומכאן לקשר העמוק של החברה הישראלית אל צה"ל, ולסלידה מכל מי שמבקש לפגוע בצה"ל או לא נמנה על שורותיו. לכן, כל מי שמתנתק מצה"ל מתנתק מהחברה הישראלית. הוא יכול להצהיר אלף פעמים שהוא מרגיש חלק ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית למרות שהוא איננו מתגייס לצה"ל, אבל אין החברה הישראלית מקבלת את זה ואיננה רואה אותו חלק ממנה. בלשון אחרת: צה"ל הוא אחד הביטויים הממשיים המרכזיים של כלל ישראל. וכל מי שפורש מהצבא, פורשמכלל ישראל הממשי. ומכאן לבירורים העמוקים המופיעים בספרי המהר"ל והראי"ה קוק על החובה שלא לפרוש מכלל ישראל בשום מצב. המהר"ל מדגיש שהמחלוקת האם "ישראל שחטא" ישראל הוא או לא, מתמקדת ביחיד שחטא, אבל כלל ישראל אפילו אם חטא בעבודה זרה - כללישראל הוא, ואין מתנתקים ממנו. כמובן יש מדרגות-מדרגות בשורשי כלל ישראל. יש מדרגות פנימיות - כנסת ישראל, תפארת ישראל, וכדו', אשר נשארות טהורות וקדושות בכל מצב. אבל לא רק אליהן עלינו להיות קשורים, אלא גם אל כלל ישראל הממשי, אשר ניצב לפנינו היום, מחוטבי עצים עד שואבי מים.
ד. העצומה נגד גיוס לצה"ל היא ביטוי של כעס. עוולמעורר כעס ומחייב מחאה. מותר לכעוס ולמחות, אפילו מצוה למחות. אבל אסור שהכעס ישתלט עלינו, מפני שאי אפשר לבנות על ידי כעס. כעס הוא כוח הרסני ולא כוח בונה. מול המהלכים ההרסניים של הנהגת המדינה, עלינו להרבות בבנין - תוספת אחיזה בארץ ישראל ותוספת השפעה רוחנית במדינה, תוספת מעוּרבוּת חברתית, ותוספת בנין בתוך עם ישראל יחד עִם עם ישראל. יודעים אנו שבשותפות הזו, לא נפגוש רק אור, ואף על פי כן. הבה נוסיף לבנות בתוך עם ישראל יחד עִם עם ישראל.
לכן, נמשיך להתגייס לצה"ל, לאמפני שאנחנו מקילים ראש במה שאירע ומגלים סולחנות כלפי האחראים במערכת המדינית והביטחונית לעקירת חבלי ארץ ישראל, אלא מפני שאנחנו אחראים לעתיד המדינה וחייבים לקיים את מצוות התורה.