[1] דבר זה מובן במיוחד לאור הסברו של ערוך השולחן, שאלו רק דוגמאות. הט"ז מסביר שהשו"ע פסק כן מחמת הספק, ודעתו שבברכת 'מזונות' יוצאים בדיעבד גם על לחם (וכן כתב בבאור הלכה בסימן קס"ז, י). ולפי זה צריך לכאורה לומר שגם במעין שלוש יוצאים בדיעבד ידי ברכת המזון, כיוון שהיא מכילה את התכנים העיקריים של ברכת המזון (וכן כתב בשער-הציון ס"ק עא, ובמשנה ברורה בסימן קצ"א. וכן כתב בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן יב, ע"ש בדעות השונות. אמנם לכתחילה צריך דווקא ברכת המזון - עיין שעה"צ שם). ומהרב שלמה לוי שמעתי שניתן לומר, שאם יאכל שיעור קביעות סעודה, בכל מקרה יצטרך לברך ברכת המזון, ואם לא יאכל שיעור זה, ייתכן שאין זה מוגדר כשביעה ואם כן חיובו רק מדרבנן, וספק ברכות דרבנן להקל. ואכמ"ל.