בשנים האחרונות התרבו הקהילות הדתיות המאורגנות. הרבה קהילות דתיות ותיקות התבססו והתמסדו וגם קמו קהילות צעירות חדשות. על תרומתה הכבירה של הקהילה לפרט ולציבור ידעו זה מכבר בחו"ל, לכן פיתחו בחו"ל דגמים מוצלחים של קהילות, שהפכו למוקד של החיים הרוחניים והחברתיים של חברי הקהילה. בארץ ישראל, היה נדמה שזה מיותר. בחו"ל, הקהילה נצרכת על מנת לשרוד בתוך ים הגויים. אבל כאן, בארץ ישראל, כולנו בני עם אחד, כולנו קהילה יהודית אחת גדולה, לשם מה קהילה בתוך קהילה?! לכן, כשקמו קהילות בודדות שהיו לשם ותהילה, מעטים הלכו בדרכן. עם הזמן, וכתוצאה מתהליכים שונים בתוך החברה הישראלית והחברה הדתית, נתגלה שהמבנה הקהילתי עשוי להועיל ולתרום גם במדינה יהודית, וקם דגם ארץ-ישראלי של קהילה דתית. כיום, רבים בציבור הדתי מבקשים להשתייך לקהילה, ואחד הקריטריונים לבחירת מקום מגורים הוא איכותה של הקהילה: האם היא פעילה ותוססת או רדומה, האם היא מתקדמת או קופאת על שמריה.
הקמת הקהילות הדתיות צריכה להיות מלווה בצעד נוסף: מינוי רב לכל קהילה, בין לקהילות החדשות, בין לקהילות הישנות. זה איננו חידוש! בחו"ל, זה דבר מקובל ונפוץ. בכל קהילה מכהן רב. האחריות למינוי הרבנים מוטלת על בני הקהילה, ואין מי שדואג לכך עבורם. בארץ, סברו שזה מתפקידה של המדינה לדאוג לרבנים, על ידי מינוי רבני ערים ורבני שכונות. זו מעלתה ושבחה של מדינה יהודית שהיא מסייעת לבנין התורה ומחזיקה במוסד הרבנות. לכן, היתה תחושה שמה שהמדינה נותנת בתחום הרבנוּת אמור לספק את כל הצרכים. כל תוספת מיותרת.
עתה, עם גידולו של הציבור הדתי בארץ ועם התמסדותן ופריחתן של קהילות דתיות רבות, עלינו להשלים את התהליך החברתי על ידי מינוי רב לכל קהילה.
מהו תפקידו של הרב בקהילה? הובלה רוחנית של הקהילה. זה ישפיע על כולם, מבוגרים וצעירים, גברים ונשים, זוגות ורווקים. מרכז הפעילות של הרב הוא בית הכנסת, אבל השפעתו ניכרת על חיי החברה, החל מתנועת הנוער וכלה בשלום בית ובגמילות חסדים לסוגיו. תורה, תפילה וצדקה, כולם יזכו לשדרוג משמעותי בזכותו של הרב. הניסיון הרב שהצטבר בשנים האחרונות מוכיח זאת: קהילות רבות השתנו לטובה בכל המובנים בזכותו של רב.
יש אומרים: שמענו על קהילה פלונית, שהסכסוך עם הרב הרס בה כל חלקה טובה. לכן, איננו מעונינים ברב. תשובה: האפשרות לכישלון תמיד קיימת. זה מאפיין כל התקשרות חברתית. גם נישואין עלולים להפוך לגיהנום עלי אדמות. אבל, נישואין מוצלחים הם גן עדן. התקשרות הקהילה עם רב דומה לנישואין. יש שהזיווג עולה יפה, ויש שאינו עולה יפה. אבל, הניסיון של השנים האחרונות מוכיח שרוב הקהילות מרוצות מהרבנים שלהן. כיום יש גופים שהתמחו בליווי הקהילה באיתור רב מתאים, בתכנון הפעילות שלו ובהכנת הסכם נכון איתו, הכולל גם סעיף על פירוק השותפות אם היא לא תצלח.
יש שואלים: האם יש מועמדים פוטנציאליים? התשובה היא: כן. יש מאגר גדול של תלמידי חכמים אשר התחנכו בבתי המדרש שלנו שמוכנים לצאת לתפקידי רבנוּת קהילתיים. ביניהם, תלמידי חכמים, רחבי אופקים, עם רגישות חברתית, המסוגלים לרומם קהילה בתחומים רבים.
יש טוענים: קשה למצוא רב המסוגל לספק את כל הצרכים: לטפל במבוגרים, בבני נוער ובילדים, לתת שיעורי תורה ולעסוק בשלום בית, לנאום בשמחות ולשוחח עם נוער שוליים, להנהיג את הציבור ולדאוג לפרט. תשובה: א. יש רבים שיש להם פוטנציאל למלא את מרבית התפקידים. ב. הרב איננו חייב לעשות בעצמו את הכל. תפקידו הוא לדאוג שכל מה שחיוני לצמיחה הרוחנית של כלל הקהילה ושל כל אחד מחברי הקהילה יתבצע, על ידו באופן אישי או על ידי שלוחיו.
האם רב קהילה עולה כסף? ודאי. הוא לא יוכל להקדיש את זמנו לקהילה אם הוא יהיה טרוד מבוקר עד ערב בפרנסתו. הנהגת הקהילה צריכה להיות אחת המטלות המרכזיות בחייו, ולא עיסוק צדדי לשעות הפנאי.
וכסף מניין? את השאלה הזו לא שאלו חברי הקהילות בחו"ל שמינו רבני קהילות בשכר. הם הכירו בחשיבות התפקיד, הם גם הבינו שההשקעה משתלמת (פריחה רוחנית, השפעה על חינוך הילדים, שלום בית ושלום חברתי = איכות חיים רוחנית וחברתית), ולכן גייסו את הסכומים המתאימים ומימנו את הרב. מה שעושים בחו"ל, אנחנו גם יכולים לעשות בארץ. אם בני הקהילה יכירו בחשיבות הענין, הם כבר ימצאו את מקורות המימון. לא רחוק הדבר ששתי קהילות קרובות יתאגדו יחד וימנו רב אחד לשתיהן.
לבסוף. ראוי לציין לשבח את הקיבוץ הדתי. הקיבוץ הדתי התנגד שנים רבות למינוי רבנים מטעמים שונים. אבל משעה שהחליטו הקיבוצים למנות רבנים, הם מקפידים על כך הקפדה יתרה. הם מיסדו את התפקיד, וגם כאשר אחד הרבנים עוזב את תפקידו מסיבות שונות, תוך פרק זמן קצר נמצא לו מחליף הממלא את מקומו בצורה מלאה.
האם יש רב לקהילה שלכם?