אני "סובלת" באופן רגיל ממחזר קצר של 23 יום ווסת ארוכה של 6 ימים. בעבר היה לי מירנה ו"שרדתי" את החצי שנה ראשונה של דימומים אבל אחריה גן עדן- מחזור ארוך ווסת קצרה.
עכשו אני שנה אחרי לידה ומתלבטת בין מירנה לג'ניפקס כיוון שהבנתי שיש כדורים שאפשר לקחת עם המירנה (ואחרי תקופה שהרופא משתכנע שיש דימומים) והם מונעים את החצי שנה הראשונה של הנידה. אך מאידך צריך להפסיק עם ההנקה.
מצד שני קיבלתי המלצות על הג'ניפקס שלא עושה דימומים חצי שנה ראשונה אך גם לא מאריך את המחזור ומקצר את הווסת
האם זה נכון/או יש לך מידע נוסף שיכול לעזור לי להחליט בינהם?
תשובה
בס"ד
לדורית היקרה,
אני משתדלת להימנע מהמלצה על שימוש בהורמונים מכל סוג למניעת הריון או לגיל המעבר, ורק לעיתים נדירות אציע לאישה להשתמש בהם, וגם אז לזמן מוגבל. באחת השאלות האחרונות כאן באתר המלצתי לאישה עם סיפור מאוד מורכב ופניות נפשית נמוכה מאוד להתעסק עם אמצעי מניעה להשתמש לשנה בגלולות ואז לעבור לאמצעי לא הורמונלי. זאת, כי אני מאמינה שהורמונים בשימוש ארוך או מצטבר לארוך מזיקים לאישה, ויש לשקול בכובד ראש את נזקם מול תועלתם, דבר שלא תמיד נעשה, מחוסר ידע.
לכן אני מתקשה להמליץ לך על התקן מירנה ההורמונלי, אשר הוכח במחקרים כי ההורמון המופרש מהשרוול שלו מגיע לכל הגוף בתוך שעות מהתקנתו ברחם.
לגבי גיינפיקס ושאר התקני הנחושת- תופעות הלוואי דומות בכולם: דימום רב מהרגיל, מספר ימי וסת ארוך ביומיים שלושה מהרגיל. לגבי תופעת הלוואי של כאבים עזים בזמן ווסת- בגיינפיקס היא פחותה, מכיוון שאין לו תומכות שנצמדות לדפנות הרחם. גם בגיינפיקס יכול לקרות מצב שההפרש בין המחזורים מתקצר, ועלולים להיות דימומים בין וסתיים. אמנם פחות מאשר בהתקנים אחרים, מאותה סיבה- אין לו תומכות ששורטות את הרחם.
לכן, כמו תמיד, ההחלטה נשארת בידייך: אם חשוב לך מאוד מאוד להיות בלתי מחזורית, בוודאי תבחרי בכל זאת במירנה. ואם את מוכנה להיות מחזורית, כפי שנבראת, יתכן שתבחרי בגיינפיקס, או בהתקן נחושת אחר, או בכלל באמצעי מניעה אחר.
אין לי יכולת להחליט בשבילך.
אני מקווה שנתתי לך מידע מועיל.
בהצלחה בכל, ושנה טובה, מדפנה מאיר