כמות הקמח החייבת בחלה
בגמרא מובא שנחלקו שמאי והלל מהי כמות הקמח, ממנה יש חיוב בהפרשת חלה. הלכה נפסקה לא כדעתם אלא כדעת חכמים שאמרו קב וחצי חייב בחלה. משהגדילו את המידות, השיעור הוא חמישה רבעים קמח, חייבים בחלה. כמות זו היא כמו ארבעים ושלוש ביצים וחומש ביצה.
הלכה למעשה, נוהגים להפריש חלה בלי ברכה מעיסה שיש בה 1200 גרם ויותר ומכמות של 1660 מפרישים חלה עם ברכה, עפ"י שיטת הגר"ח נאה. ולשיטת החזון איש, מפרישים חלה בברכה מכמות 2250 גרם ויותר.
מים הפוסלים את המקוה
נחלקו שמאי והלל כמה מים שאובים פוסלים את המקוה. ונפסקה הלכה כשני גרדיים שהעידו משמם של שמעיה ואבטליון ששלושה לוגים פוסלים את המקוה.
להלכה פסק המחבר בשולחן ערוך (יו"ד רא,טו) שכל זמן שאין במקוה 40 סאה, אפילו אם אינו חסר אלא כל שהוא, אם נפלו לתוכו שלושה לוגים מים שאובים, פסלוהו. ולא משנה כיצד נפלו לתוך המקוה האם מתוך כלי או שסחט את בגדיו והמים נפלו לתוך המקוה.