האם יש חובה ללבוש גרטל
רב ששת התרעם מדוע למי שסובר שתפילת ערבית רשות כיון שהתיר את חגורתו אינו חייב בתפילה הרי אין זה טורח גדול ללבוש חגורה.
מכאן למדו התוספות (י. ד"ה טריחותא) שצריך לאזור חלציו כשמתפלל. והביאו משמו של רש"י (מחזור ויטרי) שכל זה בימיהם, שלא היה להם מכנסים. אולם אנו כיון שיש לנו מכנסים, אין צריך חגורה. יחד עם זאת כתב הרא"ש שיש מצוה חיובית בדבר מצד היכון לקראת אלוקיך, ולא רק איסור שלא יהא ליבו רואה את הערוה.
הר"ן העיר שחובה זו של לבישת חגורה, היא רק לענין תפילת שמונה עשרה, אבל שאר ברכות אין צריך חגורה.
להלכה המחבר בשולחן ערוך (צא,ב): "צריך לאזור אזור בשעת התפלה, אפילו יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערוה, משום הכון (עמוס ד, יב) אבל שאר ברכות מותר לברך בלא חגורה, מאחר שיש לו מכנסים.
והמגן אברהם (צא,א) פסק את שיטת ר' ירוחם שהביאה הבית יוסף, שמי שהולך כל היום בלא חגורה אין צריך חגורה בשעת התפילה. והסברה היא שחיוב החגורה הוא מדין היכון לקראת אלוקיך ומי שאינו לובש חגורה גם לפני מלך, אינו צריך באופן מיוחד ללבוש חגורה. ומשמע מהמגן אברהם שאין מידת חסידות בלבישת החגורה, למי שאינו רגיל בכך.
זמן הסעודה
הברייתא מונה את זמן הסעודה הרצוי, והוא שעה רביעית - לכל אדם, שעה חמישית - לפועלים ושעה שישית - לתלמידי חכמים. ואין לאחר יותר את זמן הסעודה מעבר לשש שעות, אם לא טעם דבר בבוקר, כיון שבכך יש נזק לבריאות.
השולחן ערוך (קנז,א) פסק שזמן הסעודה הוא: כשיגיע שעה רביעית יקבע סעודתו; ואם הוא ת"ח ועוסק בלימודו, ימתין עד שעה ו', ולא יאחר יותר דהוי כזורק אבן לחמת אם לא טעם מידי בצפרא.
ופסק המגן אברהם שמחשבים את השעות מעת שקם מהשינה. ולא מתחילת היום רק הגמרא עסקה ברוב העולם שקמים בעלות השחר.
ולכן זמן ישיבת הדיינים בכל יום מן הבוקר ועד זמן סעודה, היינו שעה ששית, שהיא זמן סעודת תלמידי חכמים.