גגון בקדמת הבית

בגמרא נאמר שאסקופה משמשת שתי רשויות. ואם הפתח נעול נחשבת כחוץ. תוספות מבארים שאין דינה כחוץ לגמרי היות שיש לה שלוש מחיצות,לכן נחשבת כרשות היחיד גמורה, ואסור לטלטל משם והחוצה. ונחשבת כחוץ שאסור לטלטל לתוך הבית. וכותבים תוספות שאם האסקופה לגמרי חוץ לגמרי ואין לה מחיצות אם גבוה ג' ורחבה ד' טפחים נחשבת כרמלית ואם אינה רחבה ד' טפחים נחשבת מקום פטור. ואם אינה גבוה ג' טפחים דינה כרשות הרבים.

הרמ"א בדרכי משה למד מהגהות מרדכי שגגים הבולטים לפני הבתים שאין להם מחיצות אינו מעלה ואינו מוריד ויש להם דין הרשות שלפניהם. וכן פסק בהגהותיו לשו"ע (שמו,ג). הביאור הלכה (שמו ד"ה וכן בגגין) פסק את שיטת הגר"א שבגגין שלנו שהם משופעים אפילו אם יש מחיצות מן הצדדים אינו מועיל להחשיב כרשות היחיד, שיהא מותר להכניס משם לפנים ואפילו אם המחיצות רחבות ד'. כיון שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם בגג משופע.

ארוחת צהרים לפני מנחה

במשנה נאמר שלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה. ובגמרא דנו באיזו מנחה מדובר ולמסקנה מדובר במנחה גדולה ובתספורת מיוחדת וכן בסעודה גדולה. ורב אחא בן יעקב סובר שאסור אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה. נחלקו הפוסקים כיצד להכריע. שיטת תוספות שסעודה קטנה מותר במנחה גדולה עד זמן התפילה. ודווקא סעודה גדולה כגון סעודת ברית מילה אסור. וסמוך למנחה קטנה אסור אפילו סעודה קטנה. ושיטת הרשב"א שסמוך למנחה גדולה מותר אפילו סעודה גדולה. והרמב"ם בהלכות תפילה (ו,ה) מחמיר שאפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה אסור.

המחבר (רלב,ב) פסק כרמב"ם: לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה, עד שיתפלל; אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה; ואם התחיל, אינו מפסיק אע"פ שהתחיל באיסור; והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו.

והרמ"א הביא את דעות הרשב"א ושיטת ר"י (שהביאה הטור) ופסק להקל כשיטתם. שאפילו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה מותר; וסעודה קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה מותר. וכתב הרמ"א שנהגו להקל כשתי הסברות, דהיינו בסעודה גדולה סמוך למנחה גדולה, ובסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה; והטעם משום שעכשיו קורים לבית הכנסת, לא חוששים שמא יפשע ולא יתפלל.

וכתב ערוך השולחן (רלב,טז) שכיום שאין השמש קורא לבוא לבית הכנסת נראה שסמכו על כך שיש זמן קבוע לתפילה והסוגיה עוסקת במי שמתפלל ביחידות.