דינה של קרן זוית
קרן זווית הסמוכה לרשות הרבים נחשבת ככרמלית. בגמרא הוטעם מפני שהשימוש בה אינו נוח. מדוע אין השימוש נוח? רש"י הלך בשתי דרכים. הדרך הראשונה שמדובר שהכניס את הבית פנימה ונתן את השטח לרשות הרבים אבל אין אפשרות ללכת בשווה ברשות הרבים זו, לכן נחשב ככרמלית. והשניה שיש זווית בולטת לתוך רשות הרבים ומעכבת הכניסה מלהיכנס בזווית השניה. והרמב"ם בהלכות שבת (יד,ד) מפרש כגון מבואות שיש להם שלוש מחיצות ואין להם לחי או קורה ברביעית. המגיד משנה, העיר שלרוב הפוסקים מקום מוקף שלוש מחיצות נחשב רשות היחיד מהתורה.
להלכה המחבר (שמה,יד) כתב שאחת מהגדרות כרמלית היא קרן זווית הסמוכה לרשות הרבים. הרמ"א הביא עפ"י הטור את דעת הרמב"ם. וכתב המשנה ברורה (שמה, ס"ק נה) שאמנם לרוב הפוסקים מקום מוקף שלוש מחיצות נחשב רשות היחיד ולכן הזורק מרשות זו לרשות הרבים חייב אך לענין לטלטל בה נחשב מדרבנן ככרמלית. והמשנ"ב (שמה, ס"ק נד) הביא את שני פירושי רש"י לקרן זוית.
בית קטן
נמסר משמו של רב, שבית קטן שאין בתוכו עשרה טפחים אך הגג משלימו לעשרה טפחים בתוך הבית אסור לטלטל כיון שנחשב לכרמלית ואילו על גגו מותר לטלטל כיון שזהו רשות היחיד. אביי מחדש שאם חקק בתוך הבית ד' על ד' והשלימו לעשרה טפחים מותר לטלטל בכולו.
נחלקו הראשונים בגדרה של חקיקה זו. לדעת התוספות (ד"ה ואם) מועיל החקיקה אפילו אם היא רחוקה מהכותל יותר מג' טפחים. ולדעת הרא"ש אם גובה הבית שמונה טפחים צריך שהחקיקה תהיה בתוך ג' טפחים לכותל על מנת שיצטרף אך אם הבית גבוה עשרה טפחים עם התקרה, החקיקה מועילה בכל מקום שהיא.
להלכה המשנה ברורה (שמה, ס"ק סג) מביא את דעת המג"א, שהכריע כרא"ש. וכן פסק ערוך השולחן להחמיר כשיטת הרא"ש.