דף נט – ברכה על גשמים
בגמרא מובאים דבריו של רב יהודה, שיש לברך על ירידת גשמים: 'מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה'. אולם לא ברור מתי מברכים ברכה זו.
שיטת הרמב"ם בהלכות ברכות (י, ה-ז) שמברך כשירדו גשמים רבים ולא כותב לאחר עצירת גשמים.
ולמד ערוך השולחן שבארץ ישראל שתוספת הגשמים מהווה ברכה בכל שנה. כל פעם שיש ריבוי גשמים מברכים ברכה זו. מנגד הבית יוסף למד משיטת הכלבו שאם השנים רגילות אינו מברך ולכן מברך רק אחר עצירת גשמים.
בשו"ע (רכא,א) פסק כשיטת הכלבו, ונקט את הלשון: "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים, מברכים עליהם אף ע"פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה, משירדו כ"כ שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה.
למעשה אם אין לו שדה, מברך: 'מודים אנחנו לך' ואם יש לו שדה, מברך: 'שהחיינו' ואם יש לו שותפים, מברך: שהטוב והמטיב.
ברכת שהחיינו על בגדים
במשנה נאמר שהבונה בית חדש ומי שקונה כלים חדשים, מברך: 'שהחיינו'. בגמרא נחלקו מהם התנאים לברכה ונאמרו שתי לשונות משמו של ר' יוחנן. הלשון הראשונה סוברת שמברך רק אם יש קניה חדשה והלשון השניה סוברת שישנה חובת ברכה גם אם חזר וקנה ואין חידוש בקניה.
תוספות פסקו כר' יוחנן בלשון השניה שמברכים אפילו חזר וקנה. הרשב"א פוסק כר' יוחנן בלשון הראשונה.
על אלו כלים מברכים תוספות משמו של ר"י כותבים שיש לברך רק על כלים חשובים, אך על מנעלים וחלוק אין לברך. והרא"ש כתב שאם הוא עני ושמח מברך.
וביאר ערוך השולחן (רכג, ח) שלדעת התוספות על כלים שאינם חשובים אין לברך כיון שברכת שהחיינו היא על דברים נדירים אך על דבר שמתחדש כל הזמן אין לברך.
בשו"ע (רכג,ג) פסק כתוספות שאפילו היה לו כלים וקנה וחזר וקנה מברך.
וכתב המשנ"ב (רכג, ס"ק יג) שמברך על כל דבר שהלב שמח בעבורו. עני בראוי לו ועשיר בראוי לו.
וכן פסק המחבר (רכג,ו) כרא"ש שעל כלים שאינם חשובים אין לברך, אולם אם הוא עני יברך עליהם. והרמ"א פסק כתוספות שאף העני לא יברך על בגדים שאינם חשובים. לכן נראה שעל חולצת טריקו פשוטה אין לברך שהחיינו.