דף מט – חתימת ברכת בונה ירושלים
רבי יוסי בר' יהודה, סובר שיכול לחתום מושיע ישראל במקום בונה ירושלים וביאר רש"י מפני שתשועת ישראל היא בנין ירושלים. שיטת רב נחמן שאפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים.
והרמב"ם בהלכות ברכות (ב,ד) פסק: "ברכה שלישית פותח בה רחם יי' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך, או נחמנו יי' אלהינו בירושלים עירך וחותם בה בונה ירושלים או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים, ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה, וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד".
השולחן ערוך (קפח,ד) פסק כרמב"ם שיכול לחתום או בונה ירושלים או מנחם ציון בבנין ירושלים. והרמ"א כתב שנוהגים לחתום בונה ברחמיו ירושלים, משום שנאמר שבתי לירושלים ברחמים.
דף מט - שכח להזכיר רצה בברכת המזון
רב גידל משמו של רב מלמדנו, שאם טעה ולא הזכיר של רצה בברכת המזון בשבת, אומר: ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך מקדש השבת.
והגמרא הסבירה שכל דין זה כל עוד, שלא פתח בהטוב והמטיב, אבל פתח בהטוב והמטיב - חוזר לראש.
להיכן חוזר אחר שהתחיל את הברכה הרביעית. רש"י סובר שחוזר לתחילת ברכת המזון, כדין העוקר את רגליו. ואילו הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם מדמה דין זה למי שרגיל לומר תחנונים אחר תפילתו, שאם לא הזכיר ר"ח חוזר לעבודה. ולכן כותב שחוזר לתחילת ברכת בונה ירושלים.
השו"ע (קפח,ו) פסק כרש"י. והמשנ"ב (קפח, ס"ק כב) פסק שאם נזכר אחר שאמר ברוך חוזר לרצה. ואם אמר ברוך אתה ה' יסיים למדני חוקיך וחזר לרצה. וכן פסק המשנ"ב (קפח ס"ק טז) שאם ספק אם הזכיר רצה, תולים שמסתמא לא הזכיר.
החיוב לחזור מבואר בגמרא הוא בשתי הסעודות הראשונות שיש בהם חיוב לאכול. וסעודה שלישית אינו חוזר אם התחיל הטוב והמטיב.