ב"ה
אני בעלת תשובה בת 44 וחצי
נשואה 4 שנים בזוגיות לא יציבה ללא ילדים,וחיה בחו"ל(עזבתי את הארץ לצורך הקמת המשפחה)כל מה שעינין אותי כל השנים זה להכנס להריון
וב"ה אחרי 7 טיפולי פוריות אני בהריון בשבוע 13
ההריון הזה הוא נס בפני עצמו
מכוון שהבטא היתה מאוד נמוכה בהתחלה ואפילו ירדה ופתאום לאט עלתה ותוך שבועים כבר התיצבה ועכשיו הכל תקין ב"ה
מעבר לעובדה שאני לא מעכלת זאת עדין, ופוחדת לעכל עקב הפחד שחס ולשלום ההריון לא יחזיק ,כי בגילי יש אחוזים גבוהים של הפלות ובעיקר שהיתה לי הפלה טבעית בטיפול הראשון בשבוע ה9 , אני לא נותנת לעצמי לשמוח ממש.למרות שיש איזו שהיא הקלה מסוימת ,מכוון שעברנו את 3 החודשים הקריטים
!
מעבר לתופעות הלוואי הרגילות של הריון בתחליתו, הקאות עייפות וכיוב אני מאוד מדאון,יש לי נטיה לדכאון ואני לוקחת כבר 7-8 שנים ציפרלקס 10 מ"ג
אני מאוד לא מאושרת ומאוד עצוב וכל הבעיות הרגילות שלי כאן בחול ועם השלום בית מתעצמות בי.
אני מרגישה שאף אחד לא יכול לעזור לי אלא רק אני ואני לא מסוגלת.אין לי הרבה עם מי לדבר על כך כי אצלנו עדין לא מספרים עד החודש ה5.
בעלי הוא לא טיפוס חם ותומך אין לו כלים להתמודד.ונשאר שאני חסרת אונים בעיקר שגם אם ארצה טיפול פרטני או כל תמיכה אחרת כאן מקצועית אין!כי זה באיטלקית ואני לא ממש דוברת את השפה.כך שעוד יותר אני לבד!(הם גם לא מדברים אנגלית)
אשמח לכל עצה.
קראתי גם שדכאון בלידה מסכן את העובר וגם מביא לסיכוי גדול לדכאון אחרי לידה.
בברכה
רי.
תשובה
בס"ד
לרי היקרה, שלום רב,
לדעתי כדאי לך לפעול בכמה מישורים:
1) לפנות לפסיכיאטר שיעלה לך את המינון של הציפרלקס, או יחליף לתרופה אחרת אם לדעתו מינון גבוה יותר עלול לפגוע בעובר. לא להפסיק את התרופה בשום שלב, ולהמשיך לקחת אותה לפחות שנתיים אחרי הלידה (כן, בעזרת ה' תהיה פה לידה!)
2) מאחר שבין כה הזוגיות שלך לא יציבה, יש בזה יתרון קל- תוכלי לטוס בחזרה לישראל או לארץ שבה את מסתדרת עם השפה, ולקבל טיפול פסיכולוגי ואולי גם אימון או קבוצת תמיכה
3) הייתי מציעה להמתין עם בחינה מחודשת של הזוגיות עד לכמה חודשים אחרי הלידה
יתכן שעומס הטיפולים הקשים שברו משהו בזוגיות, והיא עשוייה להשתקם. בעזרת ה'.תוכלי כשיהיו לך כוחות, לפנות לטיפול זוגי, איתו או בלעדיו.
4) אם את סובלת מאלימות מילולית או פיזית מבעלך, או שיש ביניכם קושי שאינו ניתן לגישור ולא יהיה ניתן לגישור, שקלי גירושין. אפילו בתור אמא אפשר לחיות בלי בעל אם זו אופציה טובה יותר מלהיות נשואה. ביהדות מותר להתגרש, אם צריך.
5) אם נראה לך שתקבלי תמיכה מחברות או משפחה אם תספרי להם שאת בהריון, אז אנא ספרי להם למרות שעוד לא הגעת לחודש חמישי. דרך אגב, בחודש חמישי כבר לא צריך לספר. רואים...
6) המציאות שאף אחד לא יכול לעזור לך אינה נכונה. הנה, אולי אני עוזרת לך בזה הרגע. ואת יכולה להביט סביבך ולמצוא אנשים שיכולים לעזור לך. לא יתכן שתתחילי לקבל עזרה רק מחודש חמישי רק כדי לא לשבור את המוסכמה של החודש החמישי.
7)דברי עם ה' יתברך. ספרי לו מה את מרגישה. אמרי לו והביני זאת שאת בידיו וכל מה שהוא עושה, זה רק לטובתך. לפעמים לוקח שנים עד שרואים כמה טוב ה' ואיך הוא סיבב את האירועים לטובתנו. נקווה שאצלך זה לא ייקח שנים.
8) דיכאון בהריון יכול לסכן את העובר אם האם תבחר להזיק לעצמה או לעובר, ויש סיכוי סביר שבאמת תזדקקי להשגחה מיוחדת בשנה שלאחר הלידה. ואני בהחלט מקווה שתקבלי אותה.
9) הזמיני לך את הספר של ביירון קייטי "לאהוב את מה שיש" וקראי אותו.
10) עשי דברים משמחים ומצחיקים. למשל- לראות קומדיות מצחיקות. למשל סדנת צחוק. בוודאי אפשר להצטרף לקבוצת יוגה צחוק באינטרנט.
הוכח שצחוק משפר את מצב הפוריות ויכול לשמר הריון בסיכון, כמו אצל נשים שעברו הפריות מבחנה ועבור מחקר הצחקה.
בוודאי עצה זו טובה גם עבורך.
בהצלחה ורפואה שלמה, הריון קל, תינוק בריא, ידיים מלאות ולב שמח, וגם זוגיות טובה עם בעלך שעבר איתך כברת דרך מפרכת, וגם לפניה חיכה לך עד שבאת אליו.
מדפנה מאיר