שלום,
רציתי לשאול- תמיד כאשר אני חוזר הביתה אחרי יום עבודה מתיש, ומצפה לקבלת פנים מעט חמה אחרי כל החוויות שעוברות עליי,
אני מקבל במקום פנים זועפות, ואת אשתי מתלוננת שאני כמעט לא בבית, וכאשר אני מנסה לומר לה- שזה קשה לי להכיל את כל ההאשמות הללו, ואם היא רק הייתה אפילו נותנת לי מעט- הרגשה טובה כאשר אני חוזר הביתה, אפילו למשך מספר דקות מועט, אז הייתי יכול יותר להכיל אותה- היא נסגרת ועוד יותר כועסת עליי.
הייתי שמח לשמוע עצה לגבי העניין הזה, כיצד לצאת מהבוץ?
תודה!
תשובה
שלום רב.
ראשית כל אני מעריכה את השאלה, ואני מאמינה שעצם המודעות לקושי והפניה שלך מעידה על הרצון לחולל שינוי בעז"ה. מתוך דברייך אני מבינה שהמפגש שלך עם אשתך בערב, אינו פשוט לשניכם. המפגש שאתה מתאר מורכב מכעס, האשמות, החמצת פנים והיסגרות. תחושות שהם וודאי מכאיבות וקשות, עוד יותר כאשר שניכם זקוקים לתחושות הפוכות ממש.
תיארת בדברייך את הצורך שלך בהארת פנים, בהרגשה טובה ובחום. אך כאשר קראתי את שאלתך, הרגשתי מבין הדברים כי אשתך זקוקה לאותה הדבר ממש. מתיאור הדברים עולה כי לשניכם קשה לבטא את הצרכים הללו בנועם ובכנות, אלא אשתך מגיבה בפנים זועפות, דבר שגורם לך לקושי רב, ואתה מגיב בהאשמה של: "את לא נותנת לי הרגשה טובה...". האשמה זו מעניקה לאשתך את התחושה שהיא אינה טובה מספיק, ושאולי לא מגיע לה שתאיר לה פנים, כמו שהיא זקוקה. וממילא כשהיא זקוקה לחום שלך, אחרי יום מתיש גם כן, ואתה מאשים אותה בכך שהיא לא נותנת לך הרגשה טובה, היא נסגרת עוד יותר וכועסת. וכך ממשיך להתגלגל בניכם כדור שלג של פגיעות, כעס וסגירות.
אתה רוצה חמימות ומקבל קור, לכן מגיב בקור. אשתך זקוקה לחום ומקבלת קור, ומגיבה בקור, וכך זה מתגלגל ומכאיב לשניכם.
מתוך כך אני מאמינה שכדאי ללמוד ולפתח גישה אחרת לביטוי צרכים ולנתינת מקום לצרכי הזולת. כשאתה חוזר הביתה אחרי יום עבודה, חשוב שתזכיר לעצמך שגם אשתך עברה יום ארוך. וכשם שאתה זקוק להארת פנים- תזכור שגם היא. ותהיה ראשון להתחיל!
כתבת שאשתך מתלוננת שאינך בבית. אינני יודעת באילו זעות אתה מגיע, אך ייתכן שכדאי, כשאתה נכנס הביתה לשאול לשלומה ולומר לה, שאתה מצטער שיוצא לה להיות כל כך הרבה לבד בבית. אולי אפילו תציע לה לנוח כמה דקות, ותכין לה כוס תה. במעשים אלו (או אחרים שיעלו על דעתך) אתה תתחיל ליצוק בביתך אווירה אחרת. אווירה שתוליד בעז"ה יחס אחר גם מאשתך כלפייך.
גם כאן בעז"ה תיצרו כדור שלג- אבל כדור חם ונעים. כדור מתגלגל של התעניינות, פרגון, ורגישות הדדית.
לפני סיום, אני מוכרחה להזכיר לך, ששינוי דורש התמדה, ולעיתים הוא לא קל. כך שאם אתה רואה שאתה מנסה להאיר פנים ואשתך עדין לא מתרככת, או שזה לא מצליח לאורך זמן, חשוב – לא לוותר ולהתמיד. ואני מאמינה כי בעז"ה תראו שינוי שיעשה לכם רק טוב.
מאחלת לך הצלחה רבה,
אודליה מימון.
***
אודליה מימון (MA), יועצת זוגיות ואישית, מנחת קבוצות, ומחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית. otsarpnimi@gmail.com