מסקנת הסוגיה לכאורה ברורה. שאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לתחילת התפילה. אולם בסוגיות אחרות בש"ס ישנה מסקנה שונה בה עולה שאפשר לשמוע תשע תקיעות במשך יום שלם ולצאת ידי חובה אעפ"י שיש הפסקה מרובה בין התקיעות. תוספות מתרצים שיש הבדל בין הפסקה בגלל שהיה אנוס כמו בסוגיה שלנו שמי הרגלים נוטפים על רגליו, אז צריך לחזור לתחילת התפילה. לבין מי שהפסיק מרצונו בתקיעות השופר שאינו צריך לחזור להתחלה.
לעומתם ר' יונה מסביר שההבדל הוא שהתפילה היא חמורה ולכן אסורה בה הפסקה וצריך לחזור לתחילתה לבין קריאת שמע וכד' שאין צריך לחזור.
להלכה המחבר חילק כשיטת ר' יונה בין תפילה (קד,ה) חמורה שצריך לחזור לתחילתה אפילו הייתה הפסקה שלא מחמת אונס. לבין ק"ש, קריאת מגילה הלל ושאר דברים (סה,א) שאין צריך לחזור לראש, אפילו הפסיק מחמת אונס. והרמ"א (סה,א) סובר כתוספות שרק שאם שהה ברצון אינו חוזר לראש, אך אם שהה מחמת אונס חוזר לתחילת הדבר שעסק בו כיון שהאונס מעיד שהיה מופקע מקיום המצווה. מהו האונס שגורם לכך שהאדם מופקע מקיום המצווה האם רק אונס שהגורם לו ההלכתי, היינו כמו בסוגיה שלנו טיפטוף של מי רגלים על רגליו או שמא כל אילוץ לצאת מהתפילה כגון רופא שנקרא להציל חיים. והכריע המשנ"ב (קד,טז) שלנוהגים כרמ"א בק"ש, מגילה וכד' רק אונס הגורם לכך שהאיש או המקום אינו ראוי מבחינה הלכתית, מחייב לחזור לתחילת הענין שעוסק בו, אם הפסיק כדי לגמור את כולה. ובתפילה כיון שישנם שיטות ראשונים שכל אונס מחייב חזרה כל אונס מכל סוג שהוא צריך לחזור לראש התפילה, כל שהפסיק כדי לגמור את כולה.
מובא בגמרא שאין להתפלל עם תפילין וספר תורה ונימק רש"י מפני שאין דעתו מיושבת עליו. וכן מובא בגמרא שגם סכין מעות וקערה אסור להחזיק בזמן התפילה מחשש שמא הסכין יפול ויפצע את גופו, הקערה תיפול ויגרם לו נזק ממוני. ועפ"י שיטת רש"י דווקא דברים אלו אסור, אך חפצים שאין בנפילתם הפסד אין איסור להחזיקם בידו בשעת התפילה. ולולב היה מקום לאסור להחזיק בידו בשעת הפילה מחשש שמא יפול ויפסל, אולם כיון שהמצווה חביבה עליו הדר מותר.
מנגד שיטת ר' יונה שכל דבר אסרו להחזיק בידו.
להלכה השו"ע (צו,א) כתב את לשון הגמרא והביא רק הדוגמאות שבגמרא כך שניתן להבין שפוסק כרש"י וכך פסק המג"א. מנגד הט"ז פסק שכל דבר אסור להחזיק. והסכים הפרי מגדים לט"ז שכל מה שאין עומדים, בפני אנשים גדולים ומכובדים, אין ראוי לעמוד כך בתפילה לפי מלך מלכי המלכים הקב"ה. ומתוך כך כתב הברכי יוסף שאין להושיב תינוק מולו בזמן התפילה.