הפרק הקודם

הדם
תוככי הגוף האנושי זורם `נהר`. אין נהר בעולם שידמה לו או ישווה לו. הנהר עובר בכל איבר ואיבר, מתפתל לכל תא, באפיק המשתרע על פני אורך של מאה אלף ק"מ! דרך זו היא ארוכה מאוד. ניתן להקיף בה את כדור-הארץ פעמיים וחצי!! מי הנהרות מרעננים את האדמה, ואילו נהר הגוף מזין, מנקה ומספק מזון וחמצן לכל תא. הוא נע דרך רקמות חיות, וביכלתו לווסת את מהירותו. גדותיו מתרחבות או קטנות, בדיוק בהתאם לנדרש ובהתאם לתנודות הגאות שלו. הוא יכול לשנות את מהלכו, בן-רגע הוא יכול להפנות זרמים מהירים לכיוונים שונים, והכל במטרה שהם יענו על צרכים חדשים שמקורם בפעילויות שונות של האדם:
התאים האדומים מהווים כ-45 אחוזים מנפח הדם; והם התאים הנפוצים ביותר בגוף. בזרם הדם שלנו סובבים כ-25 טריליון תאי דם אדומים. התאים הינם כה זעירים עד שכ-500 תאים הנערמים זה על גבי זה אינם מגיעים אלא לגובה מילימטר אחד! לעומת זאת, מספרם של התאים הוא כה רב עד שאילו היינו עורמים את כל תאי-הדם האדומים זה על גבי זה, היינו בונים מגדל שגובהו !!!
תפקידם של התאים: נשיאת חמצן לכל רקמה בגוף ובו בזמן הרחקת פחמן דו-חמצני ממנה. התאים מעוצבים בצורת כריות עגלגלות שבמרכזן גומה. הם מורכבים בראש ובראשונה ממים ומחלבון אדום הקרוי `המוגלובין`. ההמוגלובין הוא נושא החמצן.

מולקולה אחת של `המוגלובין` בנויה מ-10,000 אטומים ויותר! יכולת נשיאת החמצן של דמנו היא אדירה. מולקולת `המוגלובין` אחת יכולה אמנם לשאת רק ארבע מולקולות חמצן, אולם כל תא דם אדום מכיל בערך 270מיליון מולקולות של חלבון מורכב זה!! וראה זה פלא! נימי הדם, שלתוכם חודרים תאי הדם, הינם צרים ביותר, וקוטרם קטן מקוטר התאים האדומים, לנוכח מציאות זו נשאלת השאלה כיצד הם חודרים לנימים? התשובה היא שבהשגחת ה` כל תאי-הדם, אפילו הזעירים ביותר, הינם גמישים ומסוגלים לשנות צורה ולהתפתל כדי לעבור בנימי