אני נשואה כבר כמה שנים ובלי ילדים.
אני בקשר קרוב וטוב עם אמי שאני גרה רחוק ממנה ובקשר טוב עם חמותי.
|הדגש|מפריע לי שלא מתקיים שום קשר בין המשפחה המולדת שלי לבין משפחת בעלי.|סדגש|
פעם אחרונה שהורינו נפגשו ודיברו הייתה בסוף שבת החתן.
זה מפריע לי בעיקר משום ששני הצדדים מנהלים יחסים טובים עם שאר המחותנים, ועם שלי לא!
אני חוששת ליזום מפגש שמא האוירה תהיה קרה ונפיצה ואחוש עוגמת נפש גדולה אפילו יותר מהנוכחית.
אני יודעת מאימי שהיא מרגישה שחמותי סנובית כלפיה.
כשאני חושבת על זה אני ממש עצובה.
תשובה
שלום יקרה,
אני מבינה לליבך, ואני שומעת מתוך דברייך את הרצון הגדול לקרבה משפחתית וחמה. בעיני קודם כל, זה מעיד על האישיות שלך כמשפחתית, חמה, ואוהבת. אשרייך על כך.
ומעבר לכך חשוב שתדעי שאצל הרבה משפחות לא קיים קשר קרוב בין המחותנים. העובדה שהילדים בחרו להינשא זה לזה, לא מחייבת את זוגות המחותנים להסתדר או לרצות קשר קרוב בניהם.
את צודקת שיש מחותנים שיותר מסתדרים בניהם, ויש פחות, אך זה אינו מעיד עליהם דבר.
מעבר לכך, אם הנושא מאוד חשוב לך, כן הייתי מנסה ליזום מפגש. למשל סביב היומולדת של בעלך או שלך. בדר"כ במפגשים אלו כולם משתדלים להיות נחמדים, וייתכן וזה אכן יעשה טוב לקשר.
ולסיכום, אני מבינה את הצער שלך, את כדאי לנסות לקבל את העובדה שההורים שלך ושל בעלך ככל הנראה שונים באופיים, ולכן אינם זקוקים לקשר בניהם. בעז"ה בקרוב, שיהיו נכדים אני מאמינה שזה יחבר ויקרב ויחזק את השמחה המשפחתית המורחבת.
הרבה טוב!
אודליה.
**אודליה מימון, מטפלת זוגית ואישית, מחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית, מרצה ומנחת קבוצות. www.otsarpnimi.co.il