ויקרא משה להושע בן נון יהושע.

התפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים.

ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה. והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד.

'ויהס כלב', שבתחלה אמר להם אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר אמת, שנאמר (יהושע י"ד) 'ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי ואחי אשר היו עמי המסו את לב העם', וכן הקב"ה מעיד עליו שנאמר (במדבר י"ד) 'ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו'. כשבאו המרגלים אמרו נאמן עלינו כלב, מיד עמד על הספסל ושיתק את כל ישראל שהיו מצווחין על משה, שנאמר 'ויהס כלב', והם היו סבורין שהיה אומר לשון הרע לפיכך שתקו, פתח ואמר 'עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה', מיד חלקו כנגדו ואמרו 'לא נוכל לעלות אל העם וגו''.


[1] במדבר י"ג, ט"ז.

[2] שם, ל'-ל"א.

[3] י"ד, ו'-ז'.

[4] במדבר רבה פרשה ט"ז, י"ט.

[5] רש"י י"ג, כ"ב.

[6] עי' עץ חיים שער ל"ב סוף פ"ח.