שלום ד"ר מוזס אני עוברת תקופה קשה ואני לא יודעת איפה להתחיל.. בשעה טובה אני בהריון שזה ממש הפתעה כי כל שאר ההריונות היה לי קשה להכנס ופתאום גיליתי שאני הרה. האמת שזה לא היה מתוכנן, הבן הקטן שלי רק בן שנה אבל הכל לטובה.. יחד עם זאת, אני נמצאת במצב רגשי ונפשי מעורער, אני חושבת שזה סוג של דיכאון, אני לא מפסיקה לבכות, אני כועסת על הילדים הגדולים שלי ואני פשוט בדאון. בחיים לא הרגשתי ככה וכמובן כל הקושי עם ההריון, הכבדות והבחילות. אני פונה אלייך כי הכי קשה לי עם בעלי, הוא מרוחק ממני, דווקא שאני הכי צריכה שהוא יתמוך בי. על כל דבר אנחנו רבים ומתווכחים ואני מיד בוכה. הוא לא מתמודד, הוא בורח לעבודה או לשינה ואני נשארת עם כל העומס הרגשי. אני מדברת איתו ומבקשת ממנו שיבין ושדווקא עכשיו אני כל כך תריכה אותו והוא פשוט לא שם בשבילי, שזה הכי עצוב ליץ אני פשוט מתמוטטת.. מה לעשות?



תשובה

שלום רב, תקופת ההיריון היא קשה רגשית, וטבעי שבצד השמחה מתלווה תחושה של דיכאון. בכל מקרה לאור הקשיים שאת מתארת חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי, ולא להסתפק בעמדה שזה יעבור. ביחס לבעלך, לא ברור למה הוא מגיב כך. האם תמיד לנוכח קשיים הוא בורח לעבודה או לשינה, או רק במצב הנוכחי הוא לא יודע איך להתמודד. תנסי לשאול אותו מה קורה, ואם תביעי נכונות ללכת לטיפול בעצמך יש מצב שגם הוא יהיה מוכן לבוא ליעוץ כדי לברר מה עובר עליו ולמה הוא מתרחק דווקא בשעה כזו. בהצלחה.