שלום רב, סתם מתוך סקרנות רציתי להבין איך נשים שמחליטות על קשירת חצוצרות עדיין מקבלות ווסת? זה לא מונע מהביצית להגיע לרחם ושם "להיפתח" ולצאת החוצה כדימום?



תשובה

בס"ד לטלי היקרה, שלום ושמחה, הביצית אינה מגיעה לרחם ככל הנראה. היא נספגת בחצוצרה. אם יש הפריה, אזי הזרע פוגש את הביצית בחצוצרת הרחם. הביצית אינה נפתחת, אלא נספגת בחצוצרה. והדימום אינו יוצא מתוך הביצית. הביצית היא תא גדול מאוד- למעשה, היא התא הגדול ביותר בגוף האדם. ועם זאת, גודלה כגודל ראש קטנטן של סיכה דקיקה. אין אפשרות שהיא תוכל להכיל בתוכה את כמות הדם היוצאת מהגוף בזמן ווסת. למעשה, אין בה דם בכלל. יש בה את המטען הגנטי שלנו, ביחד עם כל מה שמכיל תא רגיל בגוף. קשירת חצוצרות זו פעולה בה בדרך כלל צורבים את החצוצרות, וחותכים אותן. למעשה, חוסמים את האפשרות של הביצית לפגוש את הזרע. הזרע מגיע עד להיכן שהוא יכול, והביצית אולי נכנסת לחצוצרה מצידה הקרוב לשחלה, אך לא נוצר מפגש ביניהם. דם הווסת הוא דם המרפד את רירית הרחם עצמה, ויוצא החוצה בפיקוד הורמונלי. אין קשר ישיר בין הווסת לבין קשירת חצוצרות. ולכן רוב הנשים שעברו קשירת חצוצרות מקבלות ווסת כרגיל. מיעוט של נשים שעברו קשירת חצוצרות חוות שינויים בהופעת הווסת מבחינת התדירות, הכמות ואופן ההופעה שלה, וזאת עקב פגיעה כלשהיא באספקת הדם לשחלות, לאחר הניתוח. קשירת חצוצרות היא סוג של ניתוח. לפעמים אפשר לעבור אותה תוך כדי ניתוח אחר, למשל, תוך כדי ניתוח קיסרי. אולם זהו עדיין ניתוח בפני עצמו, ויכולים להיות לו סיבוכים, כמו בכל ניתוח. בהצלחה בכל! מדפנה מאיר