השאלה
אני בת שרות לאומי אני מתלבטת מאוד בנוגע לשנה הבאה. השנה הרגשתי בצורה חזקה מאוד הרגשת חיסרון אפשר לקרוא לזה אפילו מועקה הרגשתי שכל כולי נותנת ואיני מקבלת. אל תבין אותי לא נכון. אני כן מרגישה סיפוק גדול מאוד בעבודתי אך כוונתי למשהו עמוק מזה. אני חושבת שהרגשת החיסרון הזאת נובעת בעיקר מכיוון שאני מרגישה צורך ללמוד (ואף פעם לא חשבתי שאני ירגיש צורך כזה).
בזמן האחרון הדת מאוד מעניינת אותי ואני אפילו לומדת לבד עם עצמי...לכן חשבתי ללכת למדרשה שנה הבאה בע"ה אך אני מפחדת שאיני מסוגלת ללמוד שנה שלמה יום יום..ואולי במחשבה מעמיקה יותר יש בי איזה פחד "משינוי".איני יודעת מה לעשות.
האם לפי דעתך מכיוון שאינני טיפוס "למדני" עלי לשלב עבודה עם מדרשה?חוץ מזה תמיד היה ברור לי שאני עושה שנתיים ש"ל אז אולי ללכת לש"ל ולחכות עם המדרשה, מה שמאוד יקשה עלי מכיוון שיש לי חבר רציני ובאיזה שהוא מקום זהו בזבוז זמן. אולי עדיף שקודם אבנה את עצמי??
התשובה
רותי,
ברכת ה' עלייך!
הבה ננתח את הנתונים העולים מתשובתך:
1. שנת השירות היתה משמעותית אבל הדגישה את הצורך בהעמקה רוחנית
2. מה שמונע ממך מללכת למדרשה הוא החשש מפני יום לימודים שלם והרצון ללכת לשנתיים שירות לאומי.
3. מה שמונע ממך ללכת לשירות לאומי ואח"כ למדרשה כרוך בתכניות שלך ביחס לחבר.
אני חושב שהערך של לימוד תורה הוא משמעותי עד כדי כך שהוא מצריך התמסרות מוחלטת. יש הבדל תהומי בין חצי יום לימוד לחצי יום עבודה שאז את שומעת שיעורים שונים לבין ההליכה למדרשה שמביאה לידי ביטוי השתקעות מוחלטת בעולם התורה, בחינה פנימית של עצמך. זוהי שנה שלכאורה יש בה ניתוק אבל כל כולה חיבור. חיבור אל עצמך, אל תוכך. חיבור אל העבר וחיבור אל העתיד. דווקא המפגש עם העולם הכללי, זה השונה כל כך מהעוצמות הפנימיות שיש בעולם התורה מביא לידי ביטוי את הצורך בטעינה פנימית של כוחות הנפש. יתכן וזה מקור התחושה בשנת השירות. כשהיית באולפנא, גם אם לא עסקת בלימוד הרגשת שייכת בגלל שהיית שייכת לעולם פנימי שהכותרת שלו היא תורה. עתה, היציאה לחיים מצריכה מטען פנימי מסוג אחר. לכן אני רואה ערך גדול בשנה של ה ת מ ס ר ו ת לתורה. החשש שלך הוא טבעי. כל בחור ישיבה מרגיש בחשש הזה. ואכן, לא קל לשבת יום שלם. אבל הכל תלוי ברצון וזה אפשרי ומעשי. ביחס לשנת השירות מול לימוד במדרשה, כיון שלדעתי לימוד במדרשה ישפיעו על כל מהלך חייך לטובה הרי שלדעתי אם השיקול הוא בין עוד שנת שירות מדרשה הרי שהנטיה הברורה היא לכיוון מדרשה. בעיקר אם את רוצה לבנות בית, שבו התשתית הרוחנית חשובה עד בלי די. ואם ענין החתונה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל ותחושי בהחמצה הגדולה של שנת שירות שניה תוכלי לעשות אותה אחרי שנת המדרשה.
בהצלחה!!!