אין לי שמץ של מושג מה ייצא, בסופו של דבר, מהניסיון לאיחוד כוחות בין המפד"ל לתקומה, אם הוא אכן מתרחש, אבל בדבר אחד אני בטוח. זה מגיע לנו. מגיע לציבור הדתי לאומי איזו התמזגות קטנה, איזה איחודונצ'יק קטן, אחרי עשרות הפילוגים וההתפצלויות שאנחנו מעוללים לעצמנו בשנים האחרונות. נמאס כבר לשמוע כל יומיים, על עוד ישיבה שמתפצלת מההיא שהתפצלה מהקודמת, על עוד איזה ארגון שפרש מאחד מחמשת הארגונים ש'נולדו' מהארגון הישן, על עוד בית ספר חדש שקם, 'הכי תורני שיכול להיות, בטח יותר מההוא שמעבר לכביש', ועל עוד סכסוך בין שני גופי תקשורת מ'אותו הכפר', שנראים ונשמעים אותו דבר, ומייצרים, פחות או יותר, אותו מוצר. מי שלא מבין לאן אנחנו נעלמים בכל מיני תחומים ציבוריים, שיוריד לרגע את הכיפה מהראש שלנו ויעיף בה מבט. המסכנה, מאיזה צד שלא תסתכלו עליה, חתוכה, שסועה, ופרומה לגמרי, מכל הכיוונים. פשוט קרענו לה את הצורה. ככה זה פורמים וקורעים יקרים, כשכל אחד מושך חוטים לכיוון אחר, המעגל מצטמצם, השורות נעלמות, הכיפה נעשית קטנה יותר ויותר, ובסוף צריך להתאמץ כדי למצוא אותה על הראש. זה נשמע מאוד נדוש ותמים, אבל באמת הגיע הזמן ללכד קצת את השורות, לחבר חוטים, ולהתרחב. זאת לא צריכה, וגם לא יכולה, להיות כיפה עם דוגמא אחת, אבל זה לא אמור להפריע יותר מידי למלאכת הסריגה. עובדה, צאו החוצה ותראו. כיפה עם הרבה דוגמאות הולכת היום לא רע בכלל.
וחוץ מזה, אם פרס ושרון מחזיקים מעמד ביחד כבר שנה וחצי, וזה בכלל לא משנה מה הן הסיבות לכך, אז גם אנחנו יכולים.