שאלה:
אם אני רוצה לעשות משהו וההורים שלי אוסרים עלי, האם אני חייבת לציית להם?
תשובה:
רבקה,
ברכת ה' עלייך!
א. לדעתי ניתן להתייחס לשאלה זו בשני הקשרים שונים: אם נקודת המוצא היא יחס של כבוד להורים, יחס של הערכה, רצון כללי להישמע להם - הרי שיש מקום לדון באיזה מקרים פרטיים ניתן שלא לשמוע בקול ההורים. אבל אם נקודת המוצא היא זלזול במהות היחס שבין ההורים לילדים, חוסר רצון כללי להישמע להם, ומתוך כך צומח הרצון להרכיב רשימה "הלכתית" שתסייע לך להימנע מציות להורים, הרי שאז אומר לך שאת חייבת לציית להורייך בכל!
ככלל - רק כשמבינים את הערך הגדול של מצוות כיבוד אב ואם, את תרומתה המכרעת לקיומו של עם ישראל, להעברת המסורת מדור לדור, רק אז, באימה ופחד, בזהירות ובעדינות, ניתן לגשת לבירור השאלה מתי פטורים מחובה קדושה זו. הרי ידוע לך שכיבוד אב ואם הוא מהדברים עליהם נאמר[1]: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואילו הם: כיבוד אב ואם".
ב. המקרה הבולט בו אנו יודעים על היתר להימנע מהוראות ההורים הוא במקרה שההורים מצווים לעבור על אחת ממצוות התורה. לכן, בצמוד לציווי לכבד את ההורים, מופיעות המילים[2]: "אני ה'", לומר לך שציווי זה הוא בתוקף כל עוד אין הוא סותר את הנאמנות הגדולה - הנאמנות לקב"ה.
ג. אבל, גם בשורה של עניינים ערכיים שהם כלליים יותר, מקיפים יותר, מותר לאדם שלא לשמוע בקול ההורים.
למשל, הפוסקים דנים בשאלה כיצד ינהג מי שהוריו לא מרשים לו ללמוד בישיבה אלא רוצים שילמד מקצוע מכובד ומשמעותי באוניברסיטה. לכאורה, ההורים לא אומרים לו לעבור על מצוות התורה, מצדם, שילמד הילד דף יומי בבית הכנסת המקומי. אבל - לשאלה זו של לימודים בישיבה מול לימודים באוניברסיטה השלכה גדולה ביותר על מהות החיים. זה הרבה יותר משאלה הלכתית נקודתית. זה משפיע על כל החיים העתידיים. על כגון זה נאמר שאין האדם חייב לשמוע בקול ההורים. וכן ביחס לשאלה אם לעלות לארץ ישראל[3] אם לאו, כנגד רצון ההורים. כך גם ביחס לשאלה עם מי להתחתן[4], גם כאן יוכל הבן לומר שאם הרגשתו שונה משל הוריו הרי שיש בכך פגיעה מהותית בחייו.
ד. אבל, גם כאשר יש "היתר" לפעול שלא על פי הרצון של ההורים אין היתר לזלזל בהם. אין היתר להעליב אותם. אין היתר להתחצף אליהם. כדאי להסביר למה החלטת לנהוג אחרת. ואל תאמרי לי: "אי אפשר לדבר עם ההורים שלי!" אני לא מאמין בזה! עם רוב בני האדם אפשר לדבר. חפשי את הדרך הראויה. חפשי את הדרך הנכונה.
מעניין שהידברות מסוגלת לשכנע, לשנות עמדות. וגם אם זה לא מצליח, צריך להגדיר את אי ההסכמה מתוך כבוד ושותפות הדדית.
אם תפעלי כראוי, ותצליחי לסייע להורים להכיר אותך, את יחודך, את מעלותייך ואמונותייך, תראי שהמחלוקות קטנות מאוד.
תשובה זו, אינה מבטלת את הצורך להשתדל להעמיק את האהבה בין הורים לילדיהם. היא מניחה את הקומה הראשונה לבניית יחסים ראויים.