(קהל היעד: כתות ז- י"ב)
בסרט "פורסט גאמפ" ראינו בן אדם שהוא חריג בחברה בגלל היותו על גבול האוטיזם עם בעיות שונות , למרות כל בעיותיו ראינו כי הוא חי בהצלחה רבה מאוד בתחומים רבים בחייו בלי שהוא ישים לב לכך בכלל , הוא משקיע כדי שיהיה לו טוב ולמרות קשייו הוא חי באופטימיות רבה .
ולכן בחרנו לעסוק בשני הנושאים הבאים הבאים לידי ביטוי בסרט :
- קבלת השונה החריג בחברה
- ראית הטוב
צריך להכין :
· הספר "איש כבשה וגדר עם בעיה " של יעל בירן
· ציורים רבי משמעות (ניתן להוריד מהאתר : http://sendafriend.com/Illusions/ )
· תמונות מהספר "זום"
שלב א'
הכרה בכך שאנו כבני אדם שונים זה מזה ועלינו לקבל כל אדם כפי שהוא.
- המורה יחלק לתלמידים דף עם ציורים רבי משמעות (לדוגמא – התמונה של האישה שמצד אחד היא זקנה ומצד שני היא צעירה). מההסתכלות בדף ניראה שלכל אחד יש ראיה שונה. האחד יראה תמונה אחת והשני תמונה אחרת.
- על המורה להוציא 2 תלמידים החוצה ולקשור להם את העיניים. על שאר התלמידים לבנות מסלול מכשולים מהשולחנות והכיסאות שבכתה וכל תלמיד יכנס בתורו ויעבור את מסלול המכשולים.
- המורה יקריא את הסיפור "איש כבשה וגדר עם בעיה " של יעל בירן (הספר מלווה בציורים מתאימים) . בסיפור נראה איך כל כבשה בחלומו של האיש עוברת את הגדר בצורה אחרת.
סיכום ביניים:
במסלול המכשולים ראינו שכל אחד עבר את המסלול בדרך שונה וכך גם הכבשים עברו את הגדר בצורות שונות.
" כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות "
כל אדם שונה מרעהו, ובעקבות כך ההסתכלות על דברים ודרכי ההתמודדות הם שונות. לכן עלינו לקבל כל אדם באשר הוא אדם גם אם הוא שונה.
שלב ב'
הבנה שאנו צריכים להשתדל ולראות את הדברים הקורים לנו בצורה חיובית – ראית הטוב והתפלת הרע בכל דבר.
- המורה יציג לתלמידים את הספר "זום" של באניאי שבו רואים בכל דף תמונה יותר רחבה מהתמונה הקודמת.
לומדים מכך כי הכל עניין של נקודת מבט. אנו צריכים לנסות ולראות כמה שיותר את התמונה הרחבה וע"י כך נוכל לראות את הטוב בכל דבר.
- המורה יחלק לתלמידים את הקטע :
"המשחק "/ מתוך הספר "פוליאנה "
ננסי איבדה את הסבלנות. "בואי מהר", משכה בידה , "יש לי עוד המון עבודה במטבח".
"אני אעזור לך " אמרה פוליאנה.
"בשום אופן" נבהלה ננסי , "ואת גם רעבה, כי שכחת לבוא לארוחת הערב. כעת תצטרכי להסתפק בלחם וחלב!"
"מה את כל כך שמחה על כל דבר?" אמרה ננסי שנזכרה איך קבלה פוליאנה בשמחה את החדר הקטן בעליית הגג.
"זה המשחק". אמרה פוליאנה, "אבא לימד אותי מזמן. זה היה בגלל הקביים שקיבלתי במתנה, במקום הבובות שביקשתי".
"אני לא מכינה שום דבר", אמרה ננסי, "מה יש פה לשחק?"
המשחק הוא לדעת לשמוח בכל דבר, גם אם הוא לא משמח", אמרה פוליאנה בהתלהבות, "אני רציתי בזה וקיבלתי במקום קביים, אז אבא אמר שאני צריכה לשמוח שאני לא זקוקה לקביים, וזאת באמת שמחה מאוד גדולה, את לא חושבת?"
ננסי התבוננה בפניה של הילדה המשולהבת ודמעות עלו בעיניה.
"ומה לך לשמוח על חדר קטן ומוזנח בקצה הבית המפואר?", שאלה ברוגז.
"אני שמחה שבכל פעם שאני יוצאת מהחדר שלי, אני מתרגשת מחדש מהדברים היפים שיש בבית, כי אם בחדר שלי היו וילונות ותמונות ושטיחים יפים, הייתי מתרגלת ולא מתרגשת, את מבינה?"
ננסי לא הצליחה לומר מילה ורק הניעה בראשה.
לאחר הקריאה נדון בדמות הראשית בספר, פאולינה. פאולינה התעקשה להסתכל בצורה חיובית על הכל. חרף היותה יתומה וחרף צרותיה האחרות היא מצאה בכל דבר את הפן הטוב שבו.
-כדי לסכם את שני הנושאים שעסקנו בהם במהלך היחידה הנ"ל על המורה לקרוא את הקטע הבא המדבר על דרכי התמודדות עם קשיי החיים ..
המורה יחלק לתלמידים קטע של הרב שלמה אבינר :
הרב שלמה אבינר/ טל חרמון על התורה
לגבי ההתייחסות לקשיי החיים ישנן שלוש גישות: השיטה האחת אומרת: אין קשיים. הכל חלק. חז"ל מגדירים שיטה זו כ"שיטת השיכור": שיכור- העולם דומה לו כמישור. שנאמר "כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים". הכל ישר, הכל מותר, הכל בסדר, אין בעיות בעולם. השיטה השניה הפוכה: הכל קשה, אי אפשר להתגבר, המכשולים יותר מידי גדולים, הכל אבוד. לעומתו, השיטה השלישית שהיא שיטתנו אומרת: יש קשיים. אנו מודעים להם ואיננו מתעלמים מהם. אולם אנחנו נלחם בהם ונתגבר עליהם (כאותו ילד קטן שמתגרה כ"אויב" שלו ומסביר: אני מפחד ממנו ונלחם בו ).
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!