BEAUFORT
ארץ: ישראל
שפה: עברית, תרגום :עברית/ אנגלית/ גרמנית
שנה: 2006
במאי: יוסף סידר ,
אורך הסרט: 126 דקות
מתאים לגילאים: נוער, תיכון, מבוגרים,
תקציר עלילת הסרט
הסרט מבוסס על ספרו של רון לשם, "אם יש גן עדן". במרכזו עומד סיפורם של קבוצת חיילים המוצבים במבצר הבופור- מוצב קדמי של צה"ל בדרום לבנון.
על רקע קולות לסגת מרצועת הביטחון ופעילותם האגרסיבית של "ארבע אמהות" מוצגת שגרת החיים במוצב המבודד. קבוצת החיילים אחריה עוקב הסרט נאלצת להתמודד עם התקפות בלתי פוסקות, פגיעות רבות בנפש אך מעל להכל אובדן של התמיכה הציבורית והרגשה כי הכל נעשה לשוא.
הדמות הראשית היא מפקד המוצב לירז, דמות עגולה הנעה במתח שבין דמות הגיבור הקלאסי (על בסיס מיתוס הצבר) לדמות המודרנית של האנטי-גיבור. למול המציאות הקשה ומוות של חברים קרובים נשברת תדמית המפקד הקשוחה, כמו גם האמונה הבלתי מעורערת בצדקת הדרך.
מבחינה היסטורית הסרט נאמן מאוד ויש בו כדי להציג את הלך הרוח בציבור ובצבא הישראלי בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים לגבי המלחמה המתמשכת בלבנון. מבחינה ספרותית הסרט לא כל-כך נאמן למקור ומתמקד בנקודה ספציפית מן הספר.
מבחינה קולנועית מדובר ביצירת מופת ובהשקעה יוצאת דופן לסרט ישראלי. התפאורה אמינה ומושקעת, האפקטים משכנעים והמבע הקולנועי משובח. פס הקול מוצלח פחות. הסרט זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין (2007) וכמעט והתמודד באוסקר האמריקאי על קטגוריית הסרט הזר (2008).
שיבוץ השחקנים לסרט עורר מהומה לא קטנה מאחר ורובם ככולם השתמטו משירות צבאי. נראה כי הבעייתיות כאן נשארה בתחום האידיאולוגי ולא פגעה במשחק גופו.
יש לציין כי כחלק מן האותנטיות יש בסרט לא מעט רגעים גסים מן הבחינה המילולית.
כמו כן הסרט כולל רגעים קשים לצפייה גם אם לא אלימים.
ההמלצה שלי:
"בופור" כידוע עורר סערה לא קטנה סביב הופעתו והוגדר לא אחת כמניפסט אנטי מלחמתי של השמאל הישראלי. למען האמת אינני רואה את הדברים בדיוק כך. "בופור" מציג את המצב הבלתי הגיוני במוצב הספציפי ההוא על הרקע ההיסטורי הספציפי באותה תקופה. לא מצאתי כאן גלישה לתחומים אידיאולוגיים ברורים ברוח השמאל- להפך הסרט מבקר את היציאה מלבנון כפי שהיא נעשתה ואת חוסר הבהירות שבנתינת הפקודות.
יחד עם זאת חשוב לציין כי לא מדובר בסרט פטריוטי. המלחמה מוצגת כאן באופן הקשה והבוטה ביותר. ההתמקדות היא אינדיבידואלית והפן הלאומי לא מוזכר ואפילו נלעג (הפעולה הראשונה של לירז, מפקד המוצב עם ההודעה על הנסיגה היא השלכה הפגנתית של השלט "המטרה: להגן על ישובי הצפון"). מי שמחפש חיזוק מורלי או את הצדקת הדרך לא ימצא אותם פה.
זהו סרט מורכב העוסק באנשים הגדולים-קטנים, בחיילים הפשוטים, ועוקב אחרי שגרת היום-יום שלהם במציאות בלתי אפשרית. אין כאן אידיאלים גדולים ואין כאן ציונות. מבחינה זו אכן יש כאן רוח פציפיסטית.
בהקשר זה רק ראוי לציין כי חבל שסידר לא העמיד את הדמויות על רקע נרחב יותר ולא סיפר את הסיפור כולו, ולו בהרחבה מתבקשת של הכתוביות בהתחלה.
אז למה בעצם לראות את הסרט? ראשית כי מדובר ביצירה קולנועית, שנית כי מדובר בפרק היסטוריה חשוב ושלישית כי יש בו לבטא הלך רוח מרכזי בישראל ובעולם המערבי בכלל.
מידע חינוכי:
הדרוג שלנו
שווה צפיה [star count=4]
די לאלימות [star count=2]
ערכים [star count=3]
צניעות [star count=4]
התנהגות שפה [star count=1]
איכות קולנועית [star count=4]