ארץ: ישראל
שפה: עברית/ פולנית, תרגום :
שנה: 1994
במאי: גונן, ניצה ,
אורך הסרט: 85 ד'
מתאים לגילאים: נוער, תיכון, מבוגרים,
תקציר עלילת הסרט
הסרט עוקב אחרי מסעו של השחקן שמואל וילוז'ני עם אביו ניצול השואה אל מחוזות ילדותו בפולין. במהלך הסרט נפגשים האב וילדיו עם עם פולין המודרנית ומבקשים לנסות ולגעת בטראומה. הסרט בנוי למעשה מסדרה של אפיזודות- ביקור בפששניץ- עיר הולדתו של האב, שיחה עם חייל פולני בבית הקברות בורשה, טקס רשמי של ממשלות ישראל ופולין באנדרטת רפפורט ועוד. האפיזודות השונות מבקשות להעביר את חוויית הביקור ולהוביל אל השיא הדרמטי- הביקור במחנה ההשמדה אושוויץ.
התמה המרכזית של הסרט היא השינוי שעבר על שמואל וילוז'ני בעקבותיו, שינוי עליו הוא הרבה לדבר ולהתראיין ושהביא לשינויים מרחיקי לכת בחייו. בתחילה אנחנו פוגשים את וילוז'ני התל-אביבי, צבר מחוספס וחסר רגישות המתעצב כדמות נגד לאביו האצילי והגלותי במקצת. עניין זה בא לידי ביטוי גם בקטעי סטנד-אפ מהופעתו המשולבים בין האפיזודות. במהלך הסרט הולך אופיו ומשתנה והוא הולך ומתקרב לאביו. שיאו של התהליך הוא בביקור באושוויץ שם הוא מתפרק ומתוודע בצורה מצמררת למה שעבר על אביו.
ההמלצה שלי:
סרט מצויין וממומלץ ביותר לפני נסיעה לפולין ובכלל. החוויות שעוברות על וילוז'ני הן במידה מסויימת החוויות שעוברות על כל ישראלי במפגשו עם השואה.
וילוז'ני התחיל את המסע כרווק חסר רגישות, במהלך המסע התחיל להתקרב לאביו, כשחזר ארצה החליט להקים משפחה ולהביא אל העולם ילדים. הוא הרבה מאוד לדבר על המסע שלו (בין השאר בתוכנית הטלוויזיה "שיחת נפש" עם יורם עשת). הדגם שלו יכול להוות מודל מעניין לשיחה ודיון לגבי השואה ושאלת המסע לפולין.
מבחינת צניעות ראוי לציין כי הופעות הסטנד-אפ של וילוז'ני לא תמיד מלוות בשפה צחה, ואחת מהן אף גסה למדי.
מבחינה קולנועית הסרט פחות מוצלח- הקצב איטי מדי, חלק מן האפיזודות נראות ארוכות מדי או מיותרות וזוויות הצילום לא תמיד אותנטיות. על אף כל זאת ראוי לציין כי הסרט מהווה אבן דרך בתולדות הקולנוע הדקומנטרי על השואה מאחר והוא מהווה את אחד מסרטי העדות האישיים הראשונים. נראה על כן כי המסר החזק והתוכן המרתק מחפה על איכות קולנועית בעייתית.
מידע חינוכי:
הסרט יכול להוות פתח לדיון שאנחנו לא מרבים לקיים אותו- מה ההשפעה של השואה עלינו כמי שחיים אחריה, מהם ההיבטים האקזיסטנציליסטיים של השואה לגבינו, מהם המסרים האישיים שניתן לקחת ממסע לפולין.
הדרוג שלנו
שווה צפיה [star count=5]
די לאלימות [star count=5]
ערכים [star count=5]
צניעות [star count=5]
התנהגות שפה [star count=4]
איכות קולנועית [star count=5]