The Queen
ארץ: בריטניה
שפה: אנגלית, תרגום :עברית
שנה: 2006
במאי: סטיוון פרירס ,
אורך הסרט: 97 דקות
מתאים לגילאים: נוער, תיכון, כל המשפחה, מבוגרים,
תקציר עלילת הסרט
הסרט עוסק בשבוע קריטי בתולדותיו של בית המלוכה הבריטי ובפרשייה רכילותית-היסטורית מרכזית בציבוריות הבריטית בשנים האחרונות- מותה של הנסיכה דיאנה ב-1997. סטיוון פרירס מעמיד במרכז הסרט את המלכה אליזבת השנייה המגולמת באורח מעורר השראה על-ידי השחקנית הותיקה הלן מירן. בשורש העלילה עומד העימות בין המסורת, השמרנות והכבוד לעולם הקפיטליסטי המודרני על הרדידות, הרייטינג והמיידיות.
בין המלכה אליזבת לנסיכה דיאנה היו מאז ומתמיד יחסים מתוחים, דיאנה שהייתה אהודה מאוד בתקשורת נתפסה כאויבת של בית המלוכה וחשפה כמה וכמה סודות אסורים שלו. על כל אלו נוסף המימד האישי- דיאנה הייתה אחרי הכל גרושתו של צ'ארלס בנה של אליזבת. מותה הטראגי של דיאנה תפס את המלכה לא מוכנה והציבור שביקש למצוא את "האיש הרע" מיהר להטיל את האחריות על המלכה. התנהלותה התקשורתית של המלכה והתעקשותה לשמור על כללי המסורת הופכים אותה עד מהרה לאישה השנואה במדינה. על הרקע הזה נבחנת התנהגותה של אחת הנשים החזקות בעולם, סמל לעולם הישן שמבחינה באיחור בשינויים שהתרחשו סביבה ונאלצת לשחק לפי תכתיבי התקשורת והממשלה.
מדובר בסרט איכותי ביותר שזכה בכמה וכמה פרסים חשובים, בעיקר על משחקה המעולה של הלן מירן. העלילה השטחית לכאורה טומנת בחובה תמות עומק חשובות העומדות ביסוד העולם המודרני. בולטת במיוחד בסרט טכניקת השילוב של קטעים דוקומנטריים המעניקים לו מלאות ריאליסטית. זוויות הצילום מרשימות ביותר והדימויים הקולנועיים מרשימים בעומקם.
ההמלצה שלי:
"המלכה" הוא סרט ששווה לראות קודם כל בגלל הביקורת שלו על העולם המערבי והשטחיות שמלווה אותו. בבחירה אמיצה ונדירה ביקש פרירס להתמקד בצד הפופולארי פחות של הסיפור תוך ניסיון לשבור מיתוס שהשתרש היטב. הוא מעלה את השאלה הנצחית "מי הקורבן" ולא פחות חשוב מכך כיצד אנחנו בוחרים את הקרבנות שלנו. פרירס שואל כאן כיצד אנחנו בוחרים את "הגיבורים" ו"האנשים הרעים" שלנו, איזה מקום אנחנו נותנים להם בחיינו ומה מקומה של התקשורת בתהליך זה?
הוא מעמיד כאן באופן נאמן שתי אופציות- העולם השמרני כפי שהוא מיוצג על-ידי המלכה על הניתוק וחוסר הרלוונטיות לכאורה שלו, והעולם המודרני כפי שהוא מיוצג על-ידי ראש הממשלה והמוני העם על הרדידות והקיטש שלו. הבחירה של פרירס ברורה כפי שעולה כבר משם הסרט ויש בה לא מעט רעננות, תיאור ההתנגשות בין שתי האופציות האלו מרתק ואפשר בקלות רבה להביט עליו באורח אלגורי או סימבולי יותר. זהו לא סיפורה של המלכה אליזבת, זהו סיפורה של המסורת באשר היא כאשר היא מתנגשת עם הפופוליזם, התקשורת והרדידות.
פרירס לקח פה נושא שבקלות יכול היה להפוך לקיטשי ורכילותי, שמר על הקלילות וההנאה, אך הכניס בו תמות עומק מרתקות.
מידע חינוכי:
הדרוג שלנו
שווה צפיה [star count=4]
די לאלימות [star count=5]
ערכים [star count=4]
צניעות [star count=5]
התנהגות שפה [star count=5]
איכות קולנועית [star count=4]