ארץ: ישראל
שפה: עברית, תרגום :
שנה: 2010
במאי: רינו צרור , Rino Tsror
אורך הסרט: 48 דקות
מתאים לגילאים: נוער, מבוגרים,

תקציר עלילת הסרט
הסרט מביא את סיפורו של פינוי בית הכנסת בנוה דקלים, המעוז האחרון ביישוב בו התבצרו כאלף בנות. רינו צרור קיבל אישור להיכנס עם מצלמה לתוך בית הכנסת ותיעד בפנים את התפילה, את כניסת החיילות ואת הפינוי. הסרט מציג את התיאוריה של צרור על כך שאנו חיים בתקופת המלכות השלישית (מלכות בית דוד, שלטון החשמונאים והקמת המדינה בתש"ח), שעלולה גם היא ליפול על אף תחושת העוצמה שלנו. הסרט ממשיך קדימה גם לאחר הפינוי ומתאר את תוצאותיה: מלחמת לבנון השניה, קסאמים, חטיפת גלעד שליט, עופרת יצוקה. זהו סרט מרגש ובעל אמירה שזכה לביקורות נרגשות מכל עבר. (הסרט ניתן לצפיה באתר mako)
&hl=en&fs=1

ההמלצה שלי:
כשראיתי את הסרט לראשונה עמדו לי דמעות בעיניים. ואיך אפשר אחרת? זה בדיוק מה שרצה רינו צרור- להראות לנו את חוסר ההגיון שבמעשה, את הכאב המזוקק אל תוך רגע ארוך אחד. רגע שלא צריך בשבילו עריכה, ואפשר ככה, כמו שהוא ממש לשדר אותו בטלויזיה. צרור לא נזקק לפרובוקציות. הוא לא מראה ולו לרגע בני נוער מכים חיילים או בועטים או מקללים. הוא מראה לנו את התמימות ואת הפחד ואת האמונה. ואיזו אמונה שיש לילדות היקרות האלה. צרור רוצה לשים מראה אל מול פני החברה, להראות לעין כל את תוצאותיה החמורות של ההתנתקות ואת התוצאה הגרועה מכל שלה- הקרע שנקרע בתוך העם.
מידע חינוכי:

הדרוג שלנו
שווה צפיה [star count=5]
די לאלימות [star count=4]
ערכים [star count=5]
צניעות [star count=5]
התנהגות שפה [star count=5]
איכות קולנועית [star count=5]